אשמה ללא הרשעה בעבירת סמים, באילו מקרים?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
עבירות סמים כולל עבירות סחר, ייבוא, ייצור, ייצוא, גידול, שימוש והחזקה לצריכה עצמית הן עבירות חמורות אשר העונש הקבוע בחוק בגינן כולל הרשעה בפלילים ומאסר בפועל לתקופה ממושכת. ואולם, בהתקיים תנאים מסוימים ישנה אפשרות לבטל את כתב האישום ולסגור את התיק גם ללא הרשעה.
ניתן לסיים את התיק ללא הרשעה כאשר מדובר באירוע חד פעמי וכאשר צפויה פגיעה ממשית בעתידו המקצועי והחברתי של הנאשם כתוצאה מהרשעתו. במצב זה העונש הצפוי הוא צו שירות לתועלת הציבור ואף בית המשפט יכול להסתפק בהליך טיפולי של צו מבחן, הכולל פגישות עם קצין מבחן או מסירת מידע.
המלצת תסקיר שירות המבחן
תסקיר שירות המבחן הוא הבסיס שרק בהתקיים המלצתו ניתן לבקש לסיים את התיק תוך הימנעות מהרשעה פלילית. מלבד המלצת התסקיר קיימים טיעונים של הצדדים, עדויות, ראיות והצגת מלוא הנסיבות שבגינם ראוי להימנע מהרשעה.
שיקולי השיקום המנחים בדרך כלל את שירות המבחן להמליץ על עונשים ללא הרשעה הם: עבירה ראשונה או יחידה, חומרת העבירה והנסיבות שבהן בוצעה, מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד, מידת הפגיעה של העבירה באחרים, הנסיבות שהנאשם יעבור עבירות נוספות, דפוס התנהגות כרונית או מקרית, יחסו של הנאשם לעבירה ונטילת אחריות לביצועה, הבעת חרטה, משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם והשפעתה על תחומי פעילותו.
שיקולי ענישה בעבירת סמים
במהלך הדיון המשפטי בעבירות סמים מתחשב בית המשפט בקריטריונים שונים, ובוחן בין היתר את הערך החברתי אשר נפגע והנזקים הישירים והעקיפים אשר נגרמו כתוצאה מהעבירה. בית המשפט מברר האם העבירה פגעה בזולת, ואם כן באיזו מידה, מהי חומרתה ומהן הנסיבות שבהן בוצעה.
בעת שיקולי הענישה בעבירת סמים, בית המשפט מתחשב בעבירות קודמות של הנאשם, והאם הוא בעל עבר פלילי או נעדר מכך. נבחן האם ההליך הפלילי הרתיע את הנאשם והאם הרשעה תשפיע על דימויו העצמי כשומר חוק. האם עונש מאסר יוביל לפגיעה משמעותית בפרנסתו ולכך שיחווה אובדן של מקום עבודתו. בית המשפט בוחן גם את הסיכויים לשיקום ולטיפול והיחס של הנאשם אל העבירה המיוחסת לו כאשר הציפייה שהוא יביע חרטה כנה וצער על מעשיו.
פגיעה חמורה בשיקום הנאשם עקב הרשעתו
הכלל קובע כי יש להרשיע בדין כל מי שהוכחה אשמתו, הסמכות הנתונה לבית המשפט להסתפק במבחן מבלי להרשיע בדין רק במקרים מיוחדים ויוצאי דופן. שימוש בסמכות זו כאשר אין הצדקה ממשית מפרה את הכלל, וככל שהעבירה חמורה יותר האפשרות להימנע מהרשעה פוחתת, בשל הצורך להרתיע ולהימנע מעבירות עתידיות.
קיימים מקרים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן שבהם קיימת הצדקה להימנע מהרשעה, כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה בנאשם היחיד לבין התועלת של ההרשעה לאינטרס הציבורי החברתי הכללי. הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים מרכזיים: האחד, סוג העבירה המאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, והשני, כאשר ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום.
הרשעה ראשונה לצעיר בן 25
הנאשם, רווק כבן 25, ללא עבר פלילי, הורשע על פי הודאתו בעבירות של גידול סמים מסוכנים והחזקה בסמים לצריכה עצמית. בית משפט השלום בקריית גת נדרש לקבוע את העונש ההולם, על פי נסיבות המקרה ותוצאות העבירה.
על פי עובדות כתב האישום, ביולי 2015, גידל הנאשם בחצר ביתו ארבעה שתילי סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 900 גרם נטו ללא רישיון כדין. באותו מועד החזיק בביתו בסם מסכום מסוג קנבוס במשקל 2 גרם נטו לצריכתו העצמית וללא רישיון או היתר מהמנהל.
הצדדים הציגו הסדר טיעון שלפיו הנאשם יודה בכתב האישום המתוקן, לא יורשע ויפנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר. עמדת המאשימה הייתה למאסר בדרך של עבודות שירות כאשר היא לא התחייבה להמלצות שירות המבחן ועמדת ההגנה להימנע מהרשעתו.
מהתסקיר עלה כי מאז שנתפס בביצוע העבירות, הנאשם לא צורך יותר סמים. הוא הביע צער, חרטה, אשמה ובושה על התנהגותו. לא היה מודע לחומרת מעשיו וכיום מבין זאת. כמו כן, הוא השתלב בטיפול משמעותי באופן פרטי.
שירות המבחן התרשם מנאשם כבעל יכולות אינטלקטואליות ורגשיות גבוהות, אשר מגיע מסביבה תומכת ובעל ערכים חברתיים של נתינה. עוד התרשם כי מדובר באירוע חריג והעובדה שעבר הליך טיפולי פרטי מעידה על כוחותיו ועמדותיו. הוא מבין את משמעות מעשיו, בעל כוחות לשיקום ועצם הסתבכותו עם החוק מהווה עבורו הרתעה.
לאור ההליך הטיפולי הפרטי שעבר נמנע שירות המבחן מהמלצה על העמדתו במבחן והמליץ על ענישה בדמות צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות. שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעתו לאור גילו הצעיר, היותו נעדר עבר פלילי, רצונו ללמוד משפטים או הנדסה, רצונו לעבוד בחברת אבטחה ולאור הנזק הקונקרטי שיגרם לו.
בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות ומיוחדות אלו, על אף חומרת העבירות שבהן הודה הנאשם, מתקיים החריג לכלל המצדיק את העדפת השיקול האינדיבידואלי על פני האינטרס הציבורי. על כן קיבל את המלצת שירות המבחן ונמנע מהרשעתו. בסופו של דבר הטיל על הנאשם צו לביצוע 300 שעות שירות לתועלת הציבור במשך שנה, התחייבות כספית בסך 3,000 שקלים להימנע מביצוע עבירה שבה הודה ופסילת רישיון נהיגה לתקופה של שלושה חודשים.
ת"פ 7786-05-16