קבלת נכסים שהושגו בעוון, מה הדין הפלילי?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

עבירות רכוש מדורגות בחוק העונשין לפי דרגת חומרה שונות. העבירה הפלילית החמורה ביותר היא שוד שמעורבים בו אלימות, נשק, סחיטה ועוד, כאשר העונש הצפוי לנאשם בשוד יכול להגיע עד שנים רבות במאסר. עבירת גניבה ללא הפעלת אלימות נחשבת לפחות חמורה משוד וקבלת רכוש גנוב נחשבת לעבירה קלה יותר.

ואולם גם עבירה של קבלת רכוש גנוב מהווה סיכון לקורבן מכיוון שמעורבים בה מעשי מרמה ואיומים. כך שאדם המקבל לידיו רכוש גנוב, גם אם לא ביצע את מעשה הגניבה בפועל, עובר עבירת רכוש הקשורה למרמה ופגיעה בגוף, מאחר שבדרך הרכוש התקבל עקב מעשי גניבה או שוד.

מה ההבדל בין עבירות עוון לעבירות פשע?

סעיף 412 לחוק העונשין עוסק בעבירה פלילית של קבלת נכסים שהושגו בעוון, שיכול להיות באמצעות מעשה זיוף, הונאה בכרטיסי אשראי, תקיפה סתם וכדומה. ההבדל בין עוון לפשע הוא שהעונש בגין עבירות מסוג פשע הוא שלוש שנים ומעלה ויכול להגיע גם עד מספר מאסרי עולם, לעומת העונש בגין עבירות עוון שהוא מעל שלושה חודשים, אך לא עולה על שלוש שנים, או לחלופין קנס בשיעור שעולה על השיעור המקסימלי הקבוע בחוק, שהוא מעל 12,900 שקלים.

סעיף 412 לחוק קובע כי האדם המקבל, בעצמו או על ידי גורם אחר, דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר, כשהוא יודע כי נלקח תוך ביצוע עבירת עוון, הושג, נשלחה בו יד או נעשה בו, והנוטל עליו בעצמו או על ידי שליח, לבדו או ביחד עם אחר, את השליטה או העשייה בנכס, דינו כדין המבצע את אותה עבירת עוון. כלומר, מי שמקבל לידו רכוש שנלקח מאחר שלא כדין, צפוי לאותו עונש שצפוי לאדם שנטל את הרכוש בעוון.

גזר דין בגין קבלת אופניים שהושגו בגניבה

על פי עובדות כתב האישום, בסוף אוגוסט 2015, קיבל הנאשם, יליד 1987, אופניים גנובים בשווי של כ- 12,000 שקלים, שנגנבו בסמוך לפני כן מבעליהם, ביודעו שהושגו בגניבה. בגין מעשה זה הורשע על פי הודאתו בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בעוון, עבירה בניגוד לסעיף 412 לחוק העונשין.

בתיק נוסף הורשע הנאשם בשני אישומים בגין עבירות של התנהגות פרועה במקום ציבורי ותקיפת בת זוג. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בינואר 2016 התנהג הנאשם בצורה פרועה במקום ציבורי בכך שנכנס לחנות שבה עבדה גרושתו, קילל אותה, זרק בגדים שהיו מונחים על מדפים על הרצפה והפיל מתקן כובעים. במקרה אחר, שאירע בפברואר 2013, בעקבות ויכוח, בעודם ישובים ברכב קילל הנאשם את בת זוגו ותקף אותה בכך שהטיח את ראשה בחוזקה בחלון הרכב. כאשר יצאה מהרכב, יצא אחריה ותקף אותה שוב בכך שאחז בשערות ראשה והטיח את ראשה בחוזקה בחלון רכב אחר שחנה במקום.

מדיניות הענישה בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בעוון

בית המשפט ציין כי הערך המוגן הנפגע בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בעוון הוא ההגנה על קניינו של אדם, כאשר מידת הפגיעה בערך המוגן היא ברף הנמוך עד בינוני, בשים לב לשווי הגניבה. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בעוון, מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסר על תנאי ועד למספר חודשי מאסר בפועל, ואף ישנם מקרים שהסתיימו ללא הרשעה.

בנוגע לעבירת הרכוש, הנאשם מסר לשירות המבחן כי אחיו הוא זה שגנב האופניים אך עמד לפני גיוס ולכן לקח אחריות על מעשיו. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם לעבירה של קבלת נכס שהושג בעוון בתיק זה נע ממאסר מותנה ועד ששה חודשי מאסר.

שירות המבחן המליץ להימנע ממאסר בדרך של עבודות שירות, שכן להערכתו הנאשם יתקשה להתמודד עם הליך טיפולי, הפיכתו לאב ופרנסת משפחתו גם אם יוטל עליו עונש מאסר בדרך של עבודות שירות.

בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשם את העונשים הבאים: הארכת מאסר מותנה בן ששה חודשים למשך שנתיים מתום תקופת התנאי המקורי, חידוש מאסר מותנה בן שמונה חודשים, חתימה על התחייבות כספית בסך 3,000 שקלים להימנע מביצוע עבירות שבהן הורשע בתוך שנתיים. פיצוי למתלוננים וקנס כספי, צו מבחן למשך 30 חודשים וצו לביצוע 360 שעות שירות לתועלת הציבור במשך שנה.

ת"פ 19357-04-16
ת"פ 6086-04-16
ת"פ 56088-11-15