מהן עבירות מטרד לציבור ומהו הדין הפלילי?

דרגו את המאמר

התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 4.6 מתוך 5

מטרד לציבור יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות כגון: העמדת אי תנועה ללא תאורה מספקת, אחסון והחזקת חומרי נפץ, גרימת ריחות או רעשים חזקים, השתלטות על שטח ציבורי, חסימת כבישים וכדומה. עוולת מטרד לציבור מגנה על האינטרסים של כלל הציבור לעומת עוולת מטרד ליחיד, הקובעת כי הפרעה לשימוש סביר במקרקעין של אדם מהווה עוולה נזיקית כלפיו, כמו חסימת אור השמש בשטח פרטי.

מטרד לציבור לפי פקודת הנזיקין

סעיף 42 לפקודת הנזיקין קובע כי מטרד לציבור הוא מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית, שעלול להוות סיכון לחיים, לבטיחות, לבריאות, לרכוש או לנוחות של הציבור, או להוות מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל. מטרת סעיף זה בדיני הנזיקין, היא להגן על הציבור מפני פעולות המפריעות לו.

כדי שמעשה יוגדר כמטרד לציבור, עליו למלא אחר המרכיבים השונים שבהגדרת סעיף 42 לפקודה. כלומר, מעשה שאינו כדין אשר נקבע על ידי בית המשפט על פי מידת הסבירות שלו. או מחדל מחובה משפטית על ידי אי נקיטה באמצעי זהירות, אשר יכול להיות גורם שלא יצר בעצמו את הסכנה או המכשול, אלא לא גרם למניעתו בשעה שהייתה מוטלת עליו חובה משפטית למנוע זאת.

עוולת מטרד לציבור פועלת נגד ההפרעה באמצעות מתן אפשרות להגיש תביעה לבית המשפט על ידי היועץ המשפטי לממשלה כדי לקבל צו לסילוק המטרד, ובנוסף ניתן לתבוע פיצויים מהגורם המטריד, כך שכל אדם אשר נגרם לו נזק כתוצאה מהמטרד והתממשות הסכנה שבה היה נתון הציבור, או שנגרם לו נזק עקב הפגיעה בזכות הציבורית, רשאי להגיש תביעת פיצויים.

עבירת מטרד לציבור בהליך הפלילי

סעיף 215 לחוק העונשין עוסק במטרד, וקובע כי אדם העושה מעשה שלא הותר בדין או נמנע מלעשות דבר שחובתו לעשות לפי הדין וגורם בכך לציבור פגיעה, סכנה או הטרדה, או מפריע לו, או גורם לו אי נוחות, בשימוש בזכות הרבים, עובר עבירה פלילית של מטרד לציבור, אשר העונש הצפוי בגינה הוא מאסר למשך שנה אחת.

כאשר מדובר בעבירה בהליך הפלילי המהווה מטרד לציבור אין זה משנה אם האנשים שהמעשה או המחדל אינו מפריע להם רבים מאלה שהוא גורם להם אי נוחות, ואולם אם הוא מקל על חלק מהציבור את השימוש כדין בזכויותיו, ייתכן שייחשב כאילו אינו גורם מטרד לשום אדם.

מתחם העונש ההולם נקבע בהתאם לעיקרון ההלימה על פי סעיף 40ג(א) לחוק העונשין. כדי ליישם את העיקרון, בית משפט נדרש להתחשב בשלושה פרמטרים: האחד, הערך החברתי שנפגע כתוצאה מהעבירה ומידת הפגיעה בו. השני, מידת אשמו של הנאשם ומידת הנזק שנגרם או שצפוי היה להיגרם מהעבירה שבוצעה. והשלישי, מדיניות הענישה הנהוגה.

חוק העונשין מונה מספר התנהגויות פסולות אשר עלולות להוות מטרד לציבור, כאשר העונש בגין מקרים מסוג זה יכול להגיע עד חצי שנת מאסר בפועל, כולל: התנהגות פרועה או מגונה במקום ציבורי, התנהגות במקום ציבורי שעלולה לגרום להפרת השלום, גרימה לקטין מתחת לגיל 16 לקבץ נדבות במקום ציבורי, התהלכות במקום ציבורי למטרת קיבוץ נדבות, או השגת תרומות תוך שימוש בטענות כזב או מרמה, וכן שיטוט בדרכים ציבוריות בשעה שישנן נסיבות שמהן ניתן להסיק על מטרה פסולה או אסורה.

מדיניות ענישה הנהוגה בעבירות מטרד לציבור

במסגרת ערעור פלילי נדחתה בקשתם של הנאשמים ביחס לגובה הקנס שהוטל עליהם. הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בביצוע שתי עבירות של איסור לכלוך והשלכת פסולת המהווה מטרד לציבור ואחד הנאשמים הורשע בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון. באותו עניין הנאשמים הורשעו בהשלכת פסולת בשני מקרים בשטח השייך להם. על נאשם אחד הוטל קנס בסך של 50,000 שקלים ועל הנאשם השני הוטל קנס בסך של 15,000 שקלים וכן התחייבות בסך של 10,000 שקלים.

בערעור שהוגש נגד המשרד להגנת הסביבה דחה בית המשפט המחוזי ערעור על גזר דין שבו הוטל על הנאשם קנס בסך של 40,000 שקלים בגין עבירה של השלכת פסולת ברשות הרבים ועבירות נלוות.

במקרה אחר התקבל ערעורה של המדינה, ביחס לגובה הקנס, על קולת העונש בעניינם של הנאשמים, אשר הורשעו בביצוע עבירה שעניינה איסור לכלוך והשלכת פסולת. נאשם אחד הורשע אף בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון. בית המשפט המחוזי העמיד את שיעור הקנס שבו חויב כל אחד מהנאשמים על סך של 20,000 שקלים, והותיר את ההתחייבות לכל אחד מהנאשמים על סך של 25,000 שקלים.