מעצר מנהלי, מהם התנאים להורות על צו מנהלי?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

המשמעות של מעצר מנהלי היא כליאת אדם בתנאי מאסר, מטעמי ביטחון המדינה או ביטחון הציבור, ללא הגשת כתב אישום וללא משפט, כאשר קיים חשד ממשי כי הוא עומד לבצע מעשי טרור או לפגוע בדרך אחרת באזרחי המדינה.

מעצר מנהלי, בניגוד למעצר אדם החשוד בביצוע או תכנון עבירה פלילית, לא נועד לצרכי חקירה או משפט ואף לא לצורך הגנה על העצור, תקינותו של ההליך הפלילי ומניעת שיבוש הליכים, אלא מתבצע על סמך החלטה מנהלית וחשדות שיש לרשויות כלפי אדם מסוים.

מעצר מנהלי נועד להגן על ביטחון המדינה מפני הסכנה שטמונה בתוצאות מעשיו של העצור. לפיכך מדובר בכלי מניעתי לביצוע מעשי טרור, מעשי אלימות או עקב סכנה אחרת לביטחון, שאינו מוגבל בזמן, אשר תכליתו למנוע פעילות עתידית שעלולה לפגוע בביטחון המדינה ובתושביה.

מעצר מנהלי לתקופה של עד שישה חודשים

כדי למנוע ניצול לרעה של סמכות זו, ופגיעה בזכויות האדם, מעצר מנהלי יכול לצאת לפועל רק באישור שופט. כמו כן, ניתן לעצור אדם במסגרת מעצר מנהלי, רק כאשר קיים חשש סביר לביטחון המדינה על פי מידע מודיעיני, למשך תקופה של עד שישה חודשים, ואולם ניתן להאריך את צו המעצר, בכל פעם לשישה חודשים נוספים, ואף מבלי שנקבעה תקופת מעצר מקסימלית בחוק.

ארגוני זכויות האדם, המתנגדים להליך זה, טוענים כי הוא פוגע קשות בזכויות העציר, אשר ניצב חסר אונים מול טענות שאינן ידועות לו ושאין ביכולתו להפריך, מבלי לדעת מתי יוכל להשתחרר מהמעצר, ללא ראיות, כתב אישום, משפט או הרשעה, ואף מבלי שהחשדות נגדו יעמדו במבחן ומבלי שתעמוד לו הזכות הבסיסית להתגונן מפניהם.

חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים)

הוראות לביצוע מעצר מנהלי קבועות בחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), משנת 1979. החוק קובע כי ניתן לבצע מעצר מנהלי רק בתקופה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, כאשר מצב זה בכל מקרה מוכרז בישראל מאז קום המדינה.

סעיף 2 לחוק קובע כי שר הביטחון רשאי להורות על מעצר אדם לתקופה של עד חצי שנה, אם קיימת סבירות גבוהה המבוססת על מידע מודיעיני, שהוא עלול לעשות מעשה שיפגע בביטחון המדינה. לשר הביטחון יש סמכות להאריך את צו המעצר המנהלי לתקופה של שישה חודשים בכל פעם, ללא הגבלה.

החוק מסמיך גם את הרמטכ"ל להורות על מעצרו של אדם לפרק זמן שלא יעלה על 48 שעות, שלא ניתן להארכה, אם יש לו יסוד סביר להניח שמתקיימים התנאים למעצרו. יש להביא את העצור בתוך 48 שעות בפני נשיא בית המשפט המחוזי, אשר מוסמך לאשר את צו המעצר, לבטל או לקצר את משך המעצר. כל עוד העציר לא שוחרר, יש להביאו בפני נשיא בית המשפט המחוזי לדיון מחודש בעניינו בכל שלושה חודשים לפחות. ניתן לערער על המעצר בפני בית המשפט העליון. ואולם, העצורים לא יכולים לדעת מהו חומר הראיות נגדם, ולכן קיים קושי להגיש ערעור.

חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים

מעצר מנהלי קבוע גם בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, משנת 2002, אשר מסמיך את הרמטכ"ל להורות על כליאתו של אדם שהשתתף בפעולות איבה נגד המדינה ולא זכאי למעמד של שבוי מלחמה לפי הוראות המשפט הבינלאומי.

על פי הוראות החוק, הרמטכ"ל מוסמך להורות על כליאת אדם המוחזק בידי רשויות המדינה במעצר מנהלי, אם יש לו יסוד סביר להניח ששחרורו יפגע בביטחון המדינה. עוד קובע החוק כי יש להביא את העצור בפני שופט בית משפט מחוזי בתוך שבועיים מיום מתן צו הכליאה, ויש להביאו בפני שופט אחת לשישה חודשים.

מעצר מנהלי בשטחי יהודה ושומרון

כמו כן, בשטחי יהודה ושומרון רשאי כל מפקד אזור ומפקד צבאי שהוסמך לכך על ידי מפקד אזור, להוציא צו מעצר מנהלי, לעומת מעצר מנהלי בשטחי המדינה, אשר רק שר הביטחון רשאי להוציא צו מעצר. במצב זה, בתוך שמונה ימים ממועד ביצוע המעצר המנהלי צריכה להיערך ביקורת שיפוטית על ידי שופט של בית משפט צבאי, ובתוך שלושה חודשים ממועד הדיון האחרון, שופט צבאי נדרש לדון מחדש במעצר. העציר רשאי לערער על החלטת השופט בביקורת השיפוטית בפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. החלטת בית המשפט הצבאי לערעורים בעניין זה כפופה לביקורת בית משפט העליון.