הזמנה למשפט פלילי, מהן זכויות הנאשם?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
לאחר הגשת תלונה במשטרה על ביצוע עבירה, נפתח הליך פלילי והחשוד מועבר לחקירה. בתום החקירה, ממליצה המשטרה בהתאם לממצאיה, האם להגיש כתב אישום לבית משפט או לסגור את התיק הפלילי. המאשימה היא המדינה, המיוצגת בידי תובע שמנהל את התביעה, שיכול להיות היועץ המשפטי לממשלה או נציג מטעמו, פרקליט המדינה או שוטר שעבר הכשרה לכך.
בטרם הגשת התביעה, רשאי התובע לבחון ולהכריע האם מתקיימת אחת העילות לסגירת התיק, שהן: חוסר עניין לציבור, חוסר ראיות או חוסר אשמה. אם התובע סבר כי יש מקום להגיש כתב אישום החשוד הופך לנאשם.
לצורך הגשת כתב אישום, נקבע בית המשפט על פי שאלת הסמכות המקומית לפי מקום ביצוע העבירה, מקום מגורי הנאשם וכדומה וכן לפי הסמכות העניינית. עבירות שעונשן המרבי הוא עד שבע שנות מאסר נתונות לסמכותו הבלעדית של בית משפט השלום, ועבירות חמורות יותר מסורות לבית משפט מחוזי, כמו עבירות אונס ורצח.
קביעת מועד למשפט והודעה לנאשם
סעיף 95 לחוק סדר הדין הפלילי עוסק בזימון למשפט פלילי, וקובע כי לאחר שהוגש כתב אישום נגד הנאשם בגין ביצוע עבירה פלילית, יקבע בית המשפט מועד למשפט. בית המשפט יודיע על המועד בכתב לתובע וימציא לנאשם הזמנה בכתב למשפט בצירוף העתק מכתב האישום. במקרה שהסניגור הגיש לבית המשפט ייפויי כוח לייצג את הנאשם במשפט לפני קביעת המועד, יודיע בית המשפט על המועד בכתב גם לסניגור.
קיום דיון מקדמי
במקרה שבית המשפט סבר, לנוכח אופי העבירה המיוחסת לנאשם שבכתב האישום ונסיבותיה, כי הדיון מתאים לניהול במסגרת דיון מקדמי, תצורף להזמנה למשפט הודעה בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי ובדבר מטרות הדיון המקדמי.
ניתן לנהל דיון מקדמי רק בתנאי שהנאשם קיבל על כך הודעה, ובית המשפט סבר כי הנאשם הבין את מהותו של הדיון והביע את הסכמתו לכך, ובתנאי שהנאשם מיוצג על ידי סנגור והתובע הסכים לניהול הדיון מקדמי. דיון זה נועד לברר מהי עמדת הנאשם לעניין הודאה או כפירה בעובדות הנטענות בכתב האישום, זאת כדי לייעל את אופן ניהול ההליך הפלילי ולסיימו בהקדם.
תוכן הזמנה למשפט
הזמנה למשפט כוללת את: שם בית המשפט, ציון המאשים, שם הנאשם וכתובתו, תמצית האישום נגדו, המקום והמועד שבהם עליו להתייצב, תמצית הוראות סעיף 123, הקובע כי עד לתחילת המשפט רשאי הנאשם, בהודעה בכתב לבית המשפט, להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, ואף לטעון עובדות נוספות, ותמצית הוראות סעיף 128 הקובע כי אין לגזור עונש מאסר שלא בפני הנאשם, ורק לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לגבי העונש.
צירוף אישומים ונאשמים לכתב האישום
סעיף 86 לחוק מאפשר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים, אם הם מבוססים על אותן העובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים האחד לשני, בדרך המהווה פרשה אחת. במסגרת צירוף אישומים ניתן לצרף לאישום בבית משפט מחוזי גם אישום בעבירה שאינה פשע. ובנוסף ניתן להאשים בכתב אישום מספר נאשמים אשר היו צד לעבירות שבכתב האישום, בין כשותף לעבירה ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוגש בגין סדרת מעשים הקשורים האחד לשני המהווים פרשה אחת. עם זאת, אי צירוף של צד אחד לעבירה לא מונע לשפוט צד אחר.
הפרדת המשפט באישום צד אחד
טרם הכרעת הדין, רשאי בית המשפט להורות על הפרדת המשפט באישום צד אחד שנכלל בכתב האישום, או על הפרדת משפטו של נאשם שהואשם עם אחרים. לאחר שבית המשפט נתן צו להפרדת המשפט, יוגש כתב אישום אחר בשל האישום שהמשפט עליו הופרד או נגד הנאשם שמשפטו הופרד, ורשאי בית המשפט, אם הוא סבור שלא ייגרם על ידי עיוות דין, להמשיך במשפט שהופרד מהשלב שאליו הגיע לפני ההפרדה.
הזכות לעיון בחומר החקירה
לפני שמתחיל המשפט, הנאשם רשאי, באישור בית המשפט, לעיין בחומר החקירה של התביעה, בחומר הראיות וברשימת כל החומר שנאסף בתיק הפלילי. ואף התביעה מוגבלת להצגת החומר שהועמד לעיון הנאשם, כולל שמות העדים שהופיעו בכתב האישום.
בתחילת המשפט קורא בית המשפט את כתב האישום באזני הנאשם, ומסביר לו במידת הצורך את תכנו, אולם בית המשפט רשאי שלא לעשות זאת לגבי נאשם המיוצג על ידי סנגור, אם הודיע הסנגור לבית המשפט, כי כבר קרא את כתב האישום לנאשם והסביר לו את תכנו, ואם הנאשם אישר את ההודעה, דברי הנאשם וסנגורו יירשמו בפרוטוקול.
הודאה או כפירה בעובדות כתב האישום
בפני הנאשם עומדות שתי אפשרויות, האחת, להודות באשמה. והשנייה, לכפור במיוחס לו בכתב האישום. אם הנאשם מודה באשמה המשפט מסתיים ובית המשפט עובר לגזר הדין, כדי לקבוע את עונש ההולם את חומרת העבירה.
אם הנאשם כופר בעובדות, מתחילה פרשת ההוכחות. בשלב זה, לשם ביסוס האשמה, מציגה התביעה את הראיות והעדים. במסגרתה העדים נחקרים בחקירה ראשית על ידי התביעה, ולאחריה בחקירה נגדית על ידי הסנגור. בסיום פרשת ההוכחות מגיע שלב הסיכומים ולאחריו הכרעת הדין.
במקרה של הרשעה, יתחיל שלב הראיות לעונש, שבמהלכו תציג התביעה את ראיותיה לעניין העונש ההולם את חומרת העבירה, על פי גיליון הרשעות קודמות, תוצאות העבירה, עדויות הנוגעות לנפגע העבירה ועוד. לאחר מכן יציג הסנגור ראיות להקלה בעונש, כגון: הודאה באשמה, לקיחת אחריות, המלצות תסקיר שירות המבחן ועוד. לאחר שלב הראיות לעונש, יגזור בית משפט את העונש ההולם, בהסתמך על הראיות שהוצגו בפניו ובהתאם לחומרת העבירה.