עיון בחומר חקירה פלילית, מהן זכויות הנאשם?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
אדם שהוגש נגדו כתב אישום בגין ביצוע עבירה פלילית מסוג פשע או עוון, רשאי לבקש מבית המשפט להורות לתובע להתיר לו ולעורך דינו לעיין בחומר חקירה שלא הועמד לעיונו. עיון בחומר החקירה מאפשר לנאשם לגלות ראיות העשויות לסייע לו בהגנתו ובכך להבטיח את זכותו למשפט הוגן.
הזכות לקבלת חומר חקירה קמה לנאשם רק לאחר הגשת כתב אישום נגדו, ואולם, במקרים מסוימים, כדי שחשוד בביצוע עבירות מסוג פשע ועורך דינו יוכלו להציג טיעונים משכנעים במהלך שימוע פלילי ולהתגונן אליו כראוי, ניתן לקבל את חומרי החקירה לעריכת השימוע לפני שמוגש כתב אישום.
מה כוללים חומרי החקירה?
סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי מסדיר את נושא עיון בחומר חקירה פלילית, הכולל את כל החומרים שנאספו, נתפסו, נרשמו או הופקו על ידי המשטרה לצורך חקירת הנאשם או במהלך חקירתו. סעיף 74 קובע כי לאחר שהוגש כתב אישום פלילי בעבירות מסוג פשע או עוון, רשאים הנאשם וסנגורו, וכן אדם שהסנגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת החומרים שנאספו או שנרשמו בידי המשטרה, הנוגעים לאישום שבידי התביעה ולהעתיק אותם או חלקים מהם.
רשימת כל החומרים שיכולים להיות רלוונטיים להכרעה בצורה ישירה או עקיפה, כוללת את ציון קיומו של חומר שנאסף או שנרשם בתיק פלילי שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנרשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר, הנושא שלו והמועד שבו נאסף או נרשם, ובתנאי שאין בפירוט לגבי חומר חסוי כדי לפגוע בחיסיון לפי כל דין. במקרה שהיו בחומר כמה מסמכים מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרט אותם יחד כקבוצה, תוך ציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה.
גבולות וסייגים לעיון בחומר חקירה
במסגרת ההליך פלילי, ברוב המקרים כאשר אין סיבה מוצדקת להעברת מידע חיוני אשר תרם להגשת כתב האישום יש לחשוף אותו ולאפשר לנאשם לעיין בו לצורך הגנתו, כאשר ההכרעה בשאלה האם חומר מסוים נכלל בגדר חומר חקירה תעשה על פי טיבו של החומר ומידת זיקתו להליך הפלילי שבמסגרתו הוא מבוקש והכל בהתאם למבחן הרלוונטיות ובלבד שהבקשה תהיה הגיונית ותעמוד במבחני השכל הישר.
עם זאת, לצד קיומה של גישה רחבה באשר לזכות הנאשם לקבל את חומר החקירה, נקבעו גבולות וסייגים, ונקבע כי בית המשפט לא יתיר לנאשם ולעורך דינו להפליג למרחקים ולערוך מסע דיג בלתי ממוקד בדרישותיו, מתוך תקווה ספקולטיבית שמא יימצא בחומר המבוקש דבר מה העשוי לסייע לזיכוי מאשמה.
זכות העיון בחומר מודיעין
כאשר מדובר בחומרים נלווים אשר משמעותם התכתבות פנימית בין משרדית, לא ניתן להעבירם לידי ההגנה ואין זכות העיון חלה עליהם ומכל מקום שיקולים הקשורים בטובת האינטרס הציבורי והשמירה על הבעת דעותיהם של עובדי רשויות אכיפת החוק, גוברת על זכות העיון ובלבד שרשומות אלה אינן מכילות פרטים חדשים ומהותיים או פרט שיש בו כדי לסייע להגנת נאשם.
תיקון מספר 75 שנוסף בשנת 2016, קובע כי זכות העיון בחומר חקירה מודיעין, שנאסף או שנרשם בידי רשות מודיעין, נתונה רק לחומר שמתייחס לעובדות המתוארות בכתב האישום, לתוכן עדות שאמורה להישמע בשלב בירור האשמה, לראיה שאמורה להיות מוגשת או למהימנות של עד מרכזי, ואולם חומר מודיעין שנאסף או שנרשם בתיק ייכלל ברשימת כל החומר הרלוונטי לתיק התביעה.
רשות מודיעין לעניין זה יכולה להיות מערך המודיעין של המשטרה, המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, צה"ל, המשטרה הצבאית החוקרת, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, רשות המסים בישראל, רשות ניירות ערך ורשות ההגבלים העסקיים.
דרכי עיון והעתקה בחומר חקירה
עוד נקבע במסגרת תיקון 75, כי התובע יקבל לעיונו מרשות חוקרת או מרשות מודיעין את כל החומר שנאסף או שנרשם בתיק התביעה, כולל חומר מודיעין, ויוודא שחומר החקירה ורשימת כל החומר עומדים, בעת הגשת כתב האישום או בסמוך לכך, לרשות הנאשם וסנגורו או אדם אחר הקשור לנסיבות העניין, היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יקבע הנחיות לביצוע סעיף זה, לרבות הנחיות לעניין פיקוח על הליך סיווג החומר.
לפיכך, הנאשם ועורך דינו רשאים לעיין בחומר החקירה או להעתיק חלקים ממנו, במשרדי התובע או בכל מקום אחר שיקבע התובע, ובמעמד אדם שתובע מינה, במטרה להבטיח שהעיון וההעתקה ייעשו בהתאם לחוק ולהוראות התובע.
ערעור על החלטת בית המשפט
הגשת בקשה לעיון בחומר החקירה שלא הועמד לעיונו של הנאשם תידון במידת האפשר, בפני שופט שאינו דן באישום ובעת הדיון התובע יגיש את החומר שבמחלוקת לעיון בית המשפט. במשפט הפלילי ברוב המקרים לא ניתן להגיש ערעור על החלטות ביניים, אולם על החלטה של בית משפט בעניין עיון בחומר חקירה ניתן להגיש ערר שיידון בפני שופט יחיד.
על החלטת בית משפט ניתן לערור לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד. את הערר יש להגיש בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט, ואולם בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת הערר מטעמים שיירשמו.