תיקון 113 לחוק העונשין, מה משמעות עיקרון ההלימה?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

סעיף 40א לחוק העונשין, קובע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, זאת כדי שבית המשפט יוכל לקבוע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה הפלילית שביצע.

לפני שנכנס לתוקף תיקון 113 לחוק העונשין, נאשם שהמתין לגזר דין, לא ידע, ולא יכול היה לדעת, מה יהיו שיקוליו של בית המשפט בעת שיגזור את עונשו, מכיוון שלא היו שום אמות מידה ברורות להטלת עונש במסגרת ההליך הפלילי.

בנסיבות אלה, בחודש יולי 2012, נכנס לתוקף תיקון 113 לחוק העונשין, אשר שינה את דיני הענישה, וקבע כי העיקרון שמנחה את בתי המשפט לקביעת מתחם הענישה הוא עיקרון ההלימה, כלומר שיש לגזור עונש ההולם את נסיבות העבירה שבוצעה.

מטרתו של התיקון היא לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים את בית המשפט בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שניתן יהיה לגזור את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה. על כן התיקון מחייב לקבוע מתחמי ענישה לכל עבירה ואישום שבגינם הורשע הנאשם.

קביעת עקרונות ושיקולים מנחים בענישה

תיקון 113 כולל ארבע מטרות מרכזיות: האחת, קביעת עקרונות ושיקולים המנחים בענישה הכוללים: גמול, שיקום, הגנה על שלום הציבור והרתעה. השנייה, קביעת המשקל היחסי שיש לתת לכל אחד מן העקרונות והשיקולים. השלישית, מתחם עונש הולם לעבירה. והרביעית, קביעת עונש מתאים לנאשם בנסיבות המקרה. 

העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, ולשם כך עליו להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

מתחם העונש ההולם נקבע על ידי בית המשפט לפי העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ואולם בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור.

שיקולי שיקום בעת קביעת העונש

לאחר שקבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה, וסבר כי הנאשם עבר שיקום או קיים סיכוי של ממש שישתקם, אם לדוגמה, הנאשם עבר גמילה מסמים ומאלכוהול, השתתף בתכנית טיפולית לעברייני מין וכדומה, הוא רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו לפי שיקולי השיקום, וכן להורות על נקיטת אמצעי שיקום כלפי הנאשם, לרבות העמדתו בצו מבחן לפי פקודת המבחן.

עם זאת, במקרה שהעבירה שביצע הנאשם ומידת האשמה בעלי חומרה יתרה, בית המשפט לא יחרוג ממתחם העונש ההולם, גם אם הנאשם השתקם או אם יש סיכוי של ממש שישתקם, אלא בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, לאחר שבית המשפט סבר שהן גוברות על הצורך לקבוע את העונש במתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה, ופירט זאת בגזר הדין.

הגנה על שלום הציבור

במסגרת עקרון ההלימה יש להביא בחשבון גם את הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ואת מידת הפגיעה בו, את מדיניות הענישה הנהוגה וכן את הנסיבות הקשורות לביצועה של העבירה.

במקרה שקבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי יש חשש ממשי שהנאשם יחזור ויבצע עבירות, וכי החמרה והרחקתו מהציבור נדרשות כדי להגן על שלום הציבור, הוא רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם, ובלבד שלא יהיה בעונש שיקבע משום החמרה ניכרת מעבר למתחם העונש ההולם. ואולם, אם לנאשם יש עבר פלילי משמעותי או אם הוצגה לו חוות דעת מקצועית, בית המשפט לא יחרוג מתחם העונש.

הרתעה אישית והרתעת הרבים

במקרה שבית המשפט סבר כי יש צורך בהרתעת הנאשם מפני ביצוע עבירה נוספת, וכי יש סיכוי של ממש שהטלת עונש מסוים תביא להרתעתו, הוא רשאי להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את העונש בתנאי שלא יחרוג ממתחם העונש ההולם.

אם בית המשפט סבר כי יש צורך בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירה מסוג העבירה שביצע הנאשם, וכי יש סיכוי של ממש שהחמרה בעונשו תביא להרתעת הרבים, הוא רשאי להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את עונש, ובלבד שלא יחרוג ממתחם העונש ההולם. בנוסף נקבע כי אם מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס כספי, בית המשפט יתחשב, גם במצבו הכלכלי של הנאשם, לצורך קביעת מתחם עונש הקנס ההולם.