חבלה במזיד ברכב, מה הדין הפלילי?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

סעיף 413ה' לחוק העונשין עוסק בעבירה פלילית של חבלה במזיד ברכב, וקובע כי אדם ההורס או פוגע במזיד ברכב או בחלק ממנו, צפוי לעונש שיכול להגיע עד חמש שנות מאסר.

המחוקק הגדיר פגיעה ברכב במזיד כפגיעה בעלת מעמד גבוה יותר מעבירה של היזק בזדון לרכוש, זאת כדי להבטיח את שמירתו על חופש הקניין, להגן על שלוות נפשו של בעל הרכב ולהרתיע מפני פגיעה בו.

לצורך הרשעה לפי סעיף זה, אין צורך להוכיח בעלות על הרכב או החזקה בו ודי להוכיח כי נעשתה פגיעה ברכב, במטרה להרוס אותו ולחבל בו. כמו כן, אין משמעות אם בעקבות הפגיעה הרכב הפך לחסר ערך או נדרש לתיקונים בלבד, או ספג ירידה בערך או כל תוצאה אחרת.

מתחם הענישה נע בהתאם לחומרת העבירה, נסיבות שקשורות ואינן קשורות בביצוע העבירה, עברו הפלילי של הנאשם, ריבוי עבירות וכדומה, לדוגמה: בעבירות שבהן הורשעו נאשמים בעבירה אחת של שימוש ברכב ללא רשות מבעליו, לצד עבירות נלוות כגון חבלה במזיד ברכב או התפרצות לרכב בכוונה לגנוב, נקבעו מתחמי ענישה שתחתיתם במאסר קצר, שניתן לרצותו בעבודות שירות, וסופם במאסרים לתקופה ארוכה יותר, הנעה סביב 16 חודשים.

חבלה במזיד ברכב עקב סכסוך שכנים על מקום חניה

על פי עובדות כתב האישום, בחודש ספטמבר 2015, לאור סכסוך שקיים בין הנאשם לשכנתו על מקום חנייה, הכה הנאשם עם ידו על גבי מכסה המנוע של רכבה, לאחר מכן השליך לעברו אבנים, ובשל כך נגרם לרכב נזק פח בסך של 7,000 שקלים.

לאחר כחודשיים, הגיע פקיד מטעם רשות האכיפה והגבייה אל ביתו של הנאשם, כדי לתפוס כדין את רכבו. בתגובה לכך, הנאשם נכנס אל ביתו, ויצא כשבידו סכין, הצמיד אותה לצווארו, ואמר לפקיד כי אם ייקח את הרכב אין לו מה להפסיד והוא ישחט את עצמו. עקב כך, הגיעו אל המקום שוטרים, אחד מהם ביקש שהנאשם יניח את הסכין אך הנאשם לא נענה לדרישתו.

הנאשם כפר בטענה כי הכה את פח הרכב. וביחס לכתב האישום השני, אישר את הדברים, אך טען כי מעשיו נעשו כדי למנוע את לקיחת רכבו שלא כדין, החרב המדוברת הייתה בתוך ביתו, וכי האיום בפגיעה עצמית אינו מגבש עבירה והסכין הוחזקה בתוך חצר ביתו.

שכנתו של הנאשם, אשר ישבה בזמן האירוע במרפסת ביתה, העידה כי ראתה במו עיניה את הנאשם חובט במכסה המנוע של רכבה עם אגרופו וזורק אבנים על הרכב, ואף בהודעתו של הנאשם בתחנת המשטרה, הוא אישר כי במכת יד גרם נזק לפח הרכב.

בית המשפט סבר כי המאשימה עמדה בנטל הבאת הראיות וההוכחה כנדרש בהליך זה, ביחס לשני כתב האישום, למעט הוכחת קיומו של עיקול כדין. וקבע כי הנאשם פגע במזיד במכסה המנוע של רכבה של המתלוננת, ואף איים שלא כדין, בהחזיקו את הסכין והצמדתה אל צווארו לנגד המעקלים. על כן, הרשיע את הנאשם בעבירות של חבלה במזיד ברכב, איומים והחזקת סכין.