מסירת ידיעות כוזבות לרשויות, מה ההשלכות?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
מסירת ידיעה כוזבת היא עבירה פלילית, המתקיימת כאשר נמסר מידע שקרי לשוטרים, לחוקרים ולנציגי פרקליטות ומחלקת התביעות של המשטרה, המוסמכים להגיש תביעות פליליות, וכאשר מוסר הידיעה מודע לכך שמדובר במידע כוזב. אין זה משנה אם בעקבות הידיעה שנמסרה נפתח הליך פלילי והוגש כתב אישום נגד האדם שכביכול ביצע מעשה פלילי, מאחר שמסירת המידע עצמו מהווה יסוד עובדתי לקיום העבירה.
סעיף 243 לחוק העונשין עוסק במסירת ידיעות כוזבות לרשויות, וקובע כי אדם המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, צפוי לעונש שיכול להגיע עד שלוש שנות מאסר. אם העבירה שבגינה נמסר מידע שקרי היא פשע - העונש יכול להגיע עד חמש שנות מאסר, ואין זה משנה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה או לא.
הגשת תלונות כזב במשטרה נחשבת לעבירה חמורה. הפסיקה קבעה לא פעם כי מדובר במעשים פסולים מהיסוד אשר חותרים תחת ערכי יסוד בחברה. אמנם לפי מהותה ונסיבותיה, ביצוע עבירה זו אינו דורש תחכום רב, אולם יש בה פוטנציאל עצום לפגיעה במתלונן חף מפשע ובערכים מוגנים נוספים, כגון שמירה על אמון הציבור וחשד בתלונות מוצדקות ואף הכבדה על רשויות אכיפת החוק.
מסירת ידיעות כוזבות על עבירות מין
צעירה מדרום הארץ, הסובלת מהפרעה פוסט טראומטית קשה, מסרה לשוטרים ידיעות כוזבות על עבירות כליאת שווא, אינוס ואיומים, בידיעה שהידיעות שמסרה כוזבות. בית משפט השלום בתל אביב יפו נדרש לקבוע עונש הולם לביצוע העבירה בהתאם לנסיבות חייה המורכבות של הנאשמת, שכיום היא אם לשלוש בנות משני אבות שונים.
על פי עובדות כתב האישום, הנאשמת הודתה כי במהלך אוגוסט 2008, כאשר הייתה כבת 20, התארחה בדירתו של המתלונן, יחד עם שותפים נוספים. הנאשמת והמתלונן קיימו יחסי מין בהסכמה מספר פעמים, ולאחר מכן היא התלוננה במשטרה כי בשני מועדים שונים המתלונן כלא אותה בדירתו ובעל אותה בניגוד לרצונה, בכוח ובאיומי סכין, והכל בידיעה שדבריה כוזבים.
בעקבות התלונה נפתחה חקירה נגד המתלונן, אשר נחקר תחת אזהרה בחשד לביצוע עבירות אינוס, איומים וכליאת שווא. המשטרה אספה ראיות, ביצעה פעולות חקירה וגבתה הודעות מעדים שונים כדי לברר מה בדיוק קרה. כמו כן, בעקבות התלונה הנאשמת הובאה לבדיקה במרכז הרפואי, שם חזרה על תלונתה בפני הרופא המומחה שבדק אותה.
בהמשך החקירה נערך עימות בין המתלונן לנאשמת. בתחילה היא חזרה על תלונתה באופן חלקי, כשייחסה לו את כליאתה ואינוסה רק במקרה אחד, ובאופן הדרגתי, חזרה בה מתלונתה במלואה והודתה כי מסרה לשוטרים ידיעות כוזבות.
לאחר בחינת המקרה ועיון מעמיק בתסקיר שירות המבחן ובחוות דעת פסיכיאטרית, סבר בית המשפט כי במקרה זה קיימות נסיבות יוצאות דופן ושיקולים מקלים בקשר לנסיבות ביצוע העבירה, עקב גילה הצעיר של הנאשמת בעת הגשת תלונת שווא למשטרה והטראומה הקשה שעברה קודם לכן, עקב חטיפתה על ידי קרוב משפחתה וכליאתה האכזרית במערה למשך כשבועיים. על כן החליט בית המשפט לאמץ את המלצת שירות המבחן והורה על ביטול הרשעת הנאשמת בפלילים.
ת"פ 34162-06-13