הטרדה מינית של עובד ציבור, מה העונש?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
הטרדה מינית מוגדרת כפגיעה בכבוד האדם, בחירותו בפרטיותו ובזכותו לשוויון. אדם שהורשע בביצוע עבירת מין של הטרדה מינית צפוי למאסר בפועל למשך שנתיים. כאשר מדובר בעובד ציבור ובמצב שבו יש ניצול של יחסי כוחות, כמו מרות בעבודה, חינוך, טיפול או סמכות ציבורית, החוק למניעת הטרדה מינית מעניק הגנה יתרה למתלוננות ואף מחמיר בעונשם של הנאשמים.
סעיף 3(א) לחוק למניעת הטרדה מינית קובע כי הטרדה מינית היא כל אחד ממעשים אלה: סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהמתלונן נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני, מעשים מגונים, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות מסוג זה, התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר הוא הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות והתייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.
סעיף 284 לחוק העונשין מתייחס לעבירת מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור וקובע כי עובד ציבור העושה בעת מילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, גם אם לא היה במעשה משום עבירה פלילית אילו נעשה נגד יחיד צפוי לשלוש שנות מאסר.
גזר דינו של סגן מפכ"ל המשטרה בגין הטרדה מינית
סגן מפכ"ל המשטרה לשעבר הורשע במסגרת הסדר טיעון, בעבירות הטרדה מינית והפרת אמונים. על פי כתב האישום, כאשר הנאשם מילא תפקיד ציבור כקצין בדרגת ניצב במשטרה, ושימש בתפקיד סגן המפקח הכללי, הוא יצר קשרים אינטימיים עם שוטרות צעירות ממנו, בגיל ודרגות, תוך ניצול מעמדו ותלותן בו.
הנאשם יצר מצג שלפיו הוא עשוי לסייע להן בעניינים שונים הקשורים למעמדן בארגון ובכך גם פעל במצב העלול להביא לניגוד עניינים, תוך הסתרתו מהממונים עליו. הקשר כלל, בין היתר, התכתבויות מסרונים בעלי אופי מיני וניסיונות לקיים מגעים עם השוטרות.
באחד המקרים הנאשם הטריד מינית שוטרת בכך שהציע לה הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחס התייחסויות חוזרות המופנות כלפיה והתמקד במיניותה, תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, וכן תוך ניצול מצוקתה ותלותה בו. במקרים אחרים, הנאשם יצר קשרים אינטימיים עם שוטרות בדרגות נמוכות ובתפקידים זוטרים, ובשניים מהמקרים בפער גילים משמעותי ממנו, תוך ניצול מעמדו ותלותן המובנית במעמדו.
המאשימה הדגישה את הפגיעה בנפגעות, את העובדה שהנאשם ניצל את מעמדו וסמכויותיו כלפיהן, את הפגיעה באמון השוטרים ואת ניגוד העניינים שבו העמיד עצמו הנאשם. לטענת המאשימה, מדובר באירועים מתמשכים נגד מספר מתלוננות, שהיו מתוכננים מראש, כלפי נפגעות שנמצאו במצוקות שונות.
התביעה עתרה לקביעת מתחם ענישה בין חמישה חודשי מאסר לשנה בפועל, בצירוף תשלום פיצויים לנפגעות העבירה. התביעה עתרה להשית על הנאשם עונש על הצד הנמוך, לנוכח הודאתו באשמה, נטילת האחריות והעובדה כי סיים את שירותו במשטרה. עם זאת, לטענתה, אין להשית עונש על הרף נמוך ממש והיא עתרה להטיל עליו מאסר בפועל בן חצי שנה לריצוי בדרך של עבודות שירות.
ההגנה הדגישה את הפגיעה הקשה שנגרמה לנאשם ולבני משפחתו כתוצאה מעשיו, את העובדה, כי הוא בחר להודות ולשתף פעולה באופן מלא בחקירה, לרבות גילוי פרטים שלא היו ידועים למשטרה. ההגנה עתרה לבטל הרשעתו של הנאשם בדין ולהשית עליו עונש שיקומי בהתאם להמלצת שירות המבחן. בשלב הטיעונים לעונש הנאשם הביע חרטה ואמר כי כשל ברגעים של חולשה אנושית והתנצל על כך מעומק הלב.
לאחר שבית המשפט שמע את טענות הצדדים, הוא גזר על הנאשם 4 חודשי מאסר על תנאי, עבודות שירות לתועלת הציבור בהיקף של 400 שעות, פיצוי בסך 10,000 שקלים לכל אחת מנפגעות העבירה וצו מבחן למשך שנה.
ת"פ 23574-07-16