התעללות בבעלי חיים, מה הדין הפלילי?

דרגו את המאמר

סעיף 451 לחוק העונשין, מתייחס לעבירה של פגיעה בבעל חיים, וקובע עונש מאסר של עד שלוש שנים וקנס כספי גבוה, לאדם ההורג חיה הניתנת להיגנב או חובל בה, פוצע אותה או נותן לה רעל, במזיד ושלא כדין. היסוד העובדתי בעבירה זו הוא הריגה, פציעה, חבלה או הרעלה של בעל חיים שניתן לגנוב אותו.

בשנת 1994, חוקק חוק צער בעלי חיים הקובע עונש של עד שלוש שנות מאסר למתעללים בבעלי חיים. סעיף 2 לחוק אוסר על התעללות בבעלי חיים, ומפרט כי אסור לענות, לנקוט באלימות ולהתאכזר אל חיות בכל דרך, אסור לשסות בעל חיים אחד בבעל חיים אחר, אסור לארגן תחרות קרבות בין בעלי חיים.

החוק קובע כי אסור לבצע בבעל חיים חיתוך ברקמה חיה, קעקוע או צביעה באמצעי הפוגע ברקמה או חודר לתוכה למטרות נוי, ואף אסור להעביד בעל חיים שאינו מסוגל לעבוד עקב מצבו הגופני ומעבר ליכולתו. בנוסף החוק אוסר להמית בעלי חיים ברעל ללא מתן היתר מהמנהל, ואוסר על נטישה של בעל חיים, וקובע כי בעלים של בעל חיים או מחזיק בו לא לנטוש את בעל החיים, ואם נמצא בעל חיים עזוב, על בעליו ועל מי שהחזיק בו באחרונה, נטל ההוכחה כי לא נטש אותו.

אדם העובר על הוראות החוק צער בעלי חיים, צפוי לעונש מאסר של שלוש שנים או תשלום קנס כספי. אם העבירה הפלילית נעשתה תוך גרימת סבל חמור בכוונה, הנאשם צפוי לארבע שנות מאסר. מטרת הענישה היא יצירת הרתעה ומסר כלפי הציבור שמקרים של התעללות בבעלי חיים אינם נעלמים מהרשויות. עם זאת החוק לא חל על המתת בעלי חיים לצורך מאכל אדם, ולא על ניסויים בבעלי חיים.

תלמיד ישיבה ירצה עבודות שירות בגין התעללות באתון

תלמיד ישיבה ללא רישום פלילי, הואשם בעבירות של היזק והתעללות בבעל חיים. על פי עובדות כתב האישום, הנאשם, יליד 1988, רכש סכין והגיע ביחד עם הרב שלו לאזור קבר שמואל הנביא כדי לרכוש חמור, מתוך כוונה להרוג אותו ולהשתמש בעורו ליצירת קמיע.

לאחר שרכשו אתון תמורת סכום כסף, השניים הובילו אותה לחורשה סמוכה אך היא הצליחה להימלט. המוכר לכד את אותה והשיב אותה לידי הנאשמים, על פי בקשתם. הנאשמים קשרו את האתון לעץ, כיסו את עיניה במגבת ושספו את צווארה בסכין. המוכר אשר הבחין במעשים החמורים, פנה אליהם בדרישה שיחדלו ממעשיהם אך הנאשמים סירבו, והמשיכו עד שהוזעקה משטרה למקום.

בעת הדיון המשפטי, טען הנאשם להגנתו כי יש לראות את המעשה על רקע תרבותי, וכי הסיבה למעשה לא הייתה להתעלל באתון או להסב לה כאב, אלא לצורך פולחן דתי. עוד טען כי פעל תחת השפעת הנאשם השני שהוא הרב שלו, מומחה ביצירת קמיעות, אשר הגה את הרעיון והנחה אותו כיצד לפעול, לכן היה "עבריין משני" בתוך השותפות.

לאחר שמיעת העדויות של מוכר האתון ואדם נוסף שצפה במחזה האכזרי, ועיון בהודעות הנאשם במשטרה ודו"ח פעולה, סבר בית המשפט כי הנאשם היה מודע לכל המעשים והיה שותף מלא להם. בסופו של דבר, בית משפט השלום בירושלים הרשיע את הנאשם בעבירה של היזק לבעל חיים לפי סעיף 451 לחוק העונשין, ועבירה של התעללות בבעל חיים, לפי סעיף 2 לחוק צער בעלי חיים, וגזר עליו חודש וחצי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 2,500 שקלים.

ע"פ 22674-02-16