מה העונש על העלבת עובד ציבור?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
העלבת עובד ציבור היא עבירה פלילית, המופיעה בסעיף 288 לחוק העונשין. על פי הגדרת החוק, אדם המעליב עובד ציבור באמצעות תנועות, מילים או מעשים צפוי לחצי שנת מאסר בפועל.
עובד ציבור הוא כל מי שמועסק במוסדות המדינה, פרט לשירות צבאי, כולל עובדי עיריות, הביטוח הלאומי, קרן קיימת לישראל, מועצות דתיות, כבאים, שוטרים, עובדים סוציאליים וכדומה. החוק מתייחס גם להעלבת דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, בשעה שהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם. עם זאת כאשר עובד ציבור אינו נמצא במסגרת מילוי תפקידו או כשההעלבה איננה קשורה למילוי תפקידו - החוק המסוים הזה אינו נוגע לכך.
החוק קובע כי עובד ציבור, העוסק במתן שירותים שונים לציבור, חשוף יותר מעובדים אחרים לביקורת על מעשיו, ולכן הוא זקוק להגנה מיוחדת מפני היסחפות הביקורת עד לכדי העלבה. לפיכך מטרת סעיף זה, היא להגן על משרת הציבור כדי שהעובד יוכל למלא את תפקידו ולהגן על המעמד של השלטון והרשויות.
אדם המעליב עובד ציבור צפוי להליך פלילי על כל המשתמע מכך, כולל פתיחת תיק ורישום פלילי. חוק העונשין קובע עונש של חצי שנת מאסר למי שהעליב עובד ציבור ובמקרים רבים נגזר על מי שהורשע בעבירה גם קנס כספי.
כדי להגיש כתב אישום בגין עבירה של העלבת עובד ציבור, העובד אינו צריך להיעלב מהדברים או המעשים שהופנו כלפיו. מדובר במבחן אובייקטיבי ואין מקום לדון אם העובד נעלב או לא, אלא האם בדברים או במעשים היה משום עלבון כלפי המגזר הציבורי. לפיכך הפגיעה בעובד ציבור מסוים אינה עומדת במרכזה של עבירת העלבה של עובד ציבור, אלא העלבתו של השירות הציבורי בכללותו.
כדי להרשיע נאשם בעבירה של העלבת עובד ציבור, בוחן בית המשפט עד כמה האמירה או הפעולה הייתה חמורה, האם הנאשם בעל עבר פלילי, האם מדובר באירוע חד פעמי או מספר אירועים, מה הייתה מטרת ההתבטאות, האם היא בעלת השפעה משמעותית וכמה אנשים נחשפו אליה.
כינוי עובד ציבור "נאצי" – מהווה עבירה פלילית
בית משפט השלום בתל אביב – יפו, הרשיע לאחרונה נאשם כבן 54, גרוש, ללא עבר פלילי משמעותי בעבירה של העלבת עובד ציבור, זאת לאחר שכינה שוטר נאצי והשוואה אותו לאייכמן בעקבות מתן דו"ח תנועה.
על פי עובדות כתב האישום, המתלונן רשם דו"ח תנועה לרכבו של הנאשם אשר חנה בתחנת אוטובוס. כאשר הנאשם חזר לרכבו, הוא הבחין בשוטר וניסה להניא אותו מלהשלים את הדו"ח, אולם השוטר הסביר לו כי החל ברישום ולא ניתן לבטלו. בתגובה קרא הנאשם לשוטר "אתם כלבים נאצים". השוטר הודיע לו כי הוא מעוכב בגין העלבת עובד ציבור וביקש ממנו להתלוות לניידת. במהלך הנסיעה לתחנת המשטרה, קילל הנאשם את השוטר, אמר לו שיישרף בגיהינום ואף השווה אותו לאייכמן.
הנאשם הודה שחנה במקום אסור, והסביר כי השוטר החל לרשום לו דוח, ותחנוניו כלפיו לא הועילו, אולם טען כי לא התכוון להעליב את השוטר, אלא ערך השוואה "היסטורית" בין השוטר לבין מה שרק עשו הנאצים.
בית המשפט לא קיבל את ההסבר, וקבע כי אדם המכנה שוטר נאצי, על פני הדברים עובר עבירה פלילית של העלבת עובד ציבור, וציין כי לעניין זה, גם "השוואה תמימה" של שוטר ישראלי לנאצי, חוצה את הגבול המותר ודינה הרשעה. בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשם מאסר על תנאי למשך חודשיים והתחייבות בסך 1500 שקלים שלא לעבור עבירה שבה הורשע במשך שנתיים.