מה העונש על מתן עדות שקר בבית משפט?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 3.0 מתוך 5 |
האיסור על עדות שקר הופיע לראשונה בעשרת הדברות. בדיבר התשיעי: "לא תענה ברעך עד שקר" מחויב האדם לומר אך ורק אמת ולא למסור דברי שקר. האיסור רלוונטי גם כיום, ואף מעוגן בחוק העונשין במטרה לשמור על סדרי השלטון ולמנוע שיבוש הליכי משפט.
אדם הנחקר בתחנת משטרה או עומד בפני בית המשפט מחויב לומר את האמת. מתן עדות שקר נחשב לעבירה פלילית על פי חוק העונשין. עד המוסר ביודעין הצהרות כוזבות או דברי שקר מתוך כוונה להטעות את הרשויות, מבצע עבירה חמורה של שיבוש הליכי משפט וצפוי לעונש של שבע שנות מאסר.
אם עדות שקר נמסרה עבור טובת הנאה, העונש המרבי הוא תשע שנות מאסר. אדם שחייב להעיד או למסור ראיה אחרת בהליך הפלילי ומסרב לעשות כן, צפוי לעונש מאסר של עד שנתיים.
חוק העונשין מגדיר עדות כאמירה שנמסרה בעל פה או בכתב לשם ראיה תחת שבועה. העדות עוסקת באירועים ותרחישים שונים שנבחנים בחדרי חקירות ובבית המשפט במטרה להגיע לחקר האמת. תחת הגדרת העדות נכללים גם חוות דעת ותרגומים המובאים כראיה בהליך המשפטי.
עם זאת אמירות פרשניות אינן נכנסות תחת ההגדרה של מתן עדות שקר, מכיוון שתפיסת המציאות עשויה להיות לעתים לקויה, וכל אדם יכול לתפוס את המצב אחרת כתוצאה ממידע מוטעה, מעמדה או מאמונה תמימה, או מזיכרון מעורפל.
איסור למסור עדות שקר בהליכים פליליים ואזרחיים
החוק מגדיר מתן עדות שקר כמסירת ידיעה כוזבת בהליך שיפוטי ביודעין, העוסקת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך. חל איסור למסור עדות שקר הן בהליכים פליליים והן באזרחיים, וכאשר אדם מוסר עדות שקר הוא עלול לשבש את הליכי המשפט ולגרום להכרעה שגויה של בית המשפט.
סעיף 237(א) לחוק העונשין קובע כי אדם שמסר עדות שקר צפוי לעונש מאסר לתקופה של עד שבע שנים, ואם העד קיבל טובת הנאה תמורת מסירת דברי כזב, הוא צפוי לעונש מאסר של עד תשע שנים.
כאשר נקבע כי העד כשר ועדותו קבילה בהליך השיפוטי אין חשיבות אם היא ניתנה תחת שבועה או לא. כמו כן, אין חשיבות לצורה או לטקס שבהם השתמשו הרשויות להשבעת העד או לחיובו באמירת האמת, בתנאי שניתנו בהסכמתו.
קיימים איסורים נוספים העוסקים בפגיעה בסדרי בית המשפט הנחשבים לעבירה פלילית, הקשורים למתן עדות שקר, שהם: בידוי ראיות, עדויות סותרות והעלמת ראיות. העונש על שיבוש הליכי משפט באמצעות סיכול הזמנת עד, העלמת ראיות או בדרך אחרת, הוא שלוש שנות מאסר.
שימוש ביודעין בראיה בדויה מתוך כוונה מודעת להטעות את הרשות השיפוטית או את ועדת החקירה, נחשב לעבירה פלילית. העונש הצפוי על בידוי ראיות הוא מאסר של חמש שנים. העונש על מסירת הודעות או עדויות סותרות בשאלה עובדתית מהותית לצורך החקירה, מתוך כוונה להטעות, הוא חמש שנות מאסר. גם העונש על העלמת ראיות מתוך כוונה למנוע את השימוש בהם הוא חמש שנות מאסר.