הנאשם מצא רימון הלם ברחוב ושמר אותו בביתו, מה עונשו?

דרגו את המאמר

הנאשם שהחזיק בתוך ארון בביתו רימון הלם צהלי הורשע בעבירות של החזקת נשק שלא כדין, כאשר העונש הצפוי בגין ביצוע עבירה זו הוא עד שבע שנות מאסר בפועל. בית משפט השלום בירושלים נדרש להכריע בנוגע לעונש הראוי.

בחודש אוגוסט 2010, נמצא בביתו של הנאשם רימון הלם צהלי כשהמנגנון מופרד מגוף הרימון. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום והורשע בביצוע העבירה על פי הודאתו. הצדדים לא הגיעו להסכמה בהסדר טיעון בנוגע לעונש ונקבע כי הוא יישלח לקבלת תסקיר שירות המבחן ולקבלת חוות דעת ממונה על עבודות השירות.

הנאשם טען כי לא התכוון לעשות כל שימוש ברימון

מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם כבן 36 אב לילדה בת 7 המתגוררת עם אמה ומתקיים ביניהם קשר מועט. הוא בעל עבר פלילי שהתיישן על החזקת סמים, וכיום מתגורר עם אמו, עובד כטכנאי מערכות קירור ומנהל אורח חיים תקין. הנאשם שהחל לעבוד בגיל 16 לפרנסת המשפחה, לא גויס לשירות צבאי ושוחרר עקב אי התאמה.

הנאשם לקח אחריות לביצוע העבירה והביע חרטה. וטען כי מצא את הרימון בסמוך לפח זבל, הרים אותו והוציא ממנו את הנצרה כדי לוודא שלא יהיה מסוכן, אולם לא חשב על תוצאות המעשה כאשר הביא את הרימון לביתו והניחו בארון. לדבריו, הוא שכח מהימצאותו ולא התכוון לעשות בו כל שימוש.

החזקת רימון שלא כדין עשויה היתה לפגוע בחפים מפשע

קצינת המבחן התרשמה מהבעת החרטה של הנאשם, והמליצה להטיל עליו צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות, או עונש מעצר לריצוי בעבודות שירות לתקופה קצרה. עם זאת הנאשם לא נמצא מתאים לעבודות שירות, מאחר שהוא לא המציא לידי הממונה מסמכים רפואיים, עקב כך שהוא אינו חבר קופת חולים ולא עמד בנטל של מימון הבדיקות באופן פרטי. על כן המאשימה עתרה לעונש מאסר בפועל.

המאשימה ציינה כי מעשיו של הנאשם פגעו בערכים חברתיים של שמירה על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור, מכיוון ששימוש לא חוקי בנשק עלול לפגוע בחפים מפשע והסיכון הוא רב. עוד הוסיפה כי גם ברימון הלם, יש סכנה לפגיעה גופנית, כאשר הוא מוחזק ללא אמצעי בטיחות.

מנגד טען הסנגור כי הנאשם לא תכנן לפגוע באף אחד, הוא פירק את הרימון ובסופו של יום לא נגרם נזק ממשי בשל החזקתו. הסנגור הדגיש כי הרימון לא הוחזק בנסיבות עברייניות, על כן ביקש להטיל עליו עונש ברף התחתון של המתחם.

בית המשפט התחשב בהודאת הנאשם ובחרטה שהביע

בית המשפט התרשם כי עונש של מאסר ולו בעבודות שירות יפגע בנאשם, מאחר שהוא עובד במקום קבוע, משלם את מזונותיה של בתו ומסייע לפרנסת אמו. עוד השתכנע כי מצבו הכלכלי קשה עד כדי כך שהוא אינו מבוטח בביטוח בריאות והתקשה לממן אישור רפואי לממונה על עבודות השירות.

על כן בהתחשב בנסיבותיו האישיות בהודאתו ובלקיחת אחריות, גזר עליו בית המשפט עונש ברף התחתון של המתחם, לפיו ירצה 400 שעות שירות לתועלת הציבור ושישה חודשי מאסר על תנאי.

ת"פ 35629-09-11