מה העונש בגין שימוש בדרכון מזויף והפרת צו עיכוב יציאה מהארץ?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 2.0 מתוך 5

הנאשם הודה בביצוע עבירות של שימוש בדרכון מזויף, התחזות כאדם אחר במטרה להונות והפרת הוראה חוקית, בכך שעזב את הארץ עם דרכון הנושא את שמו של אדם אחר, חרף צו עיכוב יציאה. בית משפט השלום בראשון לציון נדרש להכריע האם יש להרשיע בפלילים את הנאשם בעבירות שביצע ולגזור עליו עונש הולם.

על פי החלטת לשכת ההוצאה לפועל מחודש אפריל 2013, נאסר על הנאשם לצאת מהארץ, אולם כחודשיים מאוחר יותר, הוא פנה אל אדם שזהותו אינה ידועה, וקיבל ממנו דרכון עם תמונתו, על שם של אדם אחר. בהמשך יצא הנאשם מהארץ עם הדרכון המזויף למשך שבועיים, כשהוא מתחזה לאותו אדם שהדרכון על שמו, ואף יצא בהזדמנות נוספת תוך שימוש באותו דרכון.

הנאשם יצא מהארץ על מנת לגייס כספים לנערים בסיכון

הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי ואין לו עבר או רישום פלילי. הוא שירת בצה"ל והשתתף במלחמת שלום הגליל. לאחר שירותו הוא חזר בתשובה, וכיום מנהל ישיבה בצפון הארץ ומסייע לנוער בסיכון. לטענת הנאשם, הוא לא יצא מהארץ על מנת להימלט מנושיו, אלא לצורך גיוס תרומות בחו"ל למען פעילותו הציבורית.

המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם בגין ביצוע בעבירות של זיוף מסמכים ויציאה מהארץ חרף האיסור, נע בין מאסר על תנאי לבין מאסר בפועל שניתן לרצותו בעבודות שירות בצירוף קנס כספי.

הסנגור ביקש להימנע מהרשעתו בפלילים בשל נסיבותיו האישיות

עורך דינו של הנאשם ביקש להתחשב בעברו הנקי ובנסיבות חייו האישיות, ולהימנע מהרשעתו בפלילים, וביקש להשית עליו עונש מאסר למשך 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות. אולם שירות המבחן לא מצא מקום להימנע מהרשעתו, ואף הגיע למסקנה דומה גם לאחר עריכת תסקיר שני.

בית המשפט ציין כי על פי החוק, אדם יורשע בגין עבירה פלילית שביצע, אלא במקרים חריגים, בהם אין יחס מידתי בין הפגיעה שתהיה לנאשם על פי נסיבותיו האישיות, לבין מעשה עבירה שאינו חמור.

לאחר עיון בתסקיר שירות המבחן ושמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט כי מקרה זה אינו מתאים לאי הרשעה, מאחר והנאשם ביצע עבירות חמורות שיש בהן פגיעה בחוקי המדינה ובסדר החברתי. ואף הוסיף כי אי הרשעתו תעביר מסר שלילי והפוך למסר שיש להעביר לציבור.

בית משפט גזר על הנאשם מאסר על תנאי למשך חמישה חודשים

עם זאת השתכנע כי הנאשם אינו מנהל חיים עברייניים, ויציאתו מן הארץ לא היתה לצורך הימלטות מאימת החוק, אלא לשם גיוס כספים, ואף התרשם כי למרות שהוא מצוי בקשיים כלכליים, הוא ביקש לסייע לאחרים ולאו דווקא לעצמו ומשפחתו. על כן קבע כי עונש מאסר גם שירוצה בעבודות שירות, יפגע בו באופן קשה ובלתי מידתי.

בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשם חמישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, וחייב אותו לחתום על התחייבות, לפיה אם תוך שלוש שנים יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע ישלם סך של 3,000 שקלים.

ת"פ 32919-07-13