האם הצעיר שזייף חתימה על שיק והפקיד כסף לחשבונו יורשע כדין?

דרגו את המאמר

במסגרת הסגר טיעון הנאשם, יליד 1987, הודה כי הוא גנב שיקים, זייף חתימה והפקיד כסף לחשבון הבנק שלו. בית משפט השלום בירושלים נדרש להכריע האם יש להרשיע את הנאשם בעבירות של שימוש במסמך מזויף, זיוף וגניבה.

הנאשם התכוון להחזיר את פנקסי השיקים, אך לקח לעצמו ריבית

בסוף שנת 2010 הזמינה המתלוננת שני פנקסי שיקים מבנק הדואר בסניף בירושלים. באותו זמן הנאשם מצא את פנקסי השיקים בתיבת הדואר שלו והתכוון להחזיר אותם לבעליהם.

בשיחת הטלפון עם המתלוננת הוא הציג עצמו כאדם אחר והודיע לה שהפנקסים נמצאו אצלו בטעות והוא מעוניין להשיב אותם.

הנאשם הגיעה לביתה של המתלוננת ומסר לה את הפנקסים לאחר שהותיר בידיו שלושה שיקים. לאחר שהנאשם עזב את ביתה, המתלוננת בדקה את הפנקסים והבחינה כי חסרים שיקים. היא יצרה עמו קשר טלפוני ושאלה לפשר הדבר.

הנאשם השיב כי ילדים קטנים קרעו את השיקים. בהמשך הוא זייף את חתימתה של המתלוננת על אחד השיקים, רשם עליו סכום של 5,000 שקל והפקיד לחשבונו.

במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי הסנגור יעתור לאי הרשעה והנאשם יודה בעובדות כתב האישום. הצדדים הסכימו כי יוטל על הנאשם צו של"צ, בהתאם לתסקיר שירות המבחן.

הנאשם ביצע את העבירה מתוך תסכול ומצוקה כלכלית

מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם בן 23, מתגורר עם הוריו בירושלים, הוא עובד לפרנסתו בתפקיד קופאי במינימרקט ונרשם ללימודי סיעוד-אח מעשי באוניברסיטה.
בתקופה בה ביצע את העבירה הוא לא עבד וספג ביקורת קשה מצד אביו, בנוגע לחוסר תרומתו לפרנסת המשפחה וחש תסכול רב ממצבו. הנאשם לקח אחריות על מעשיו והביע חרטה.

קצין המבחן התרשם כי מדובר באדם בעל דפוסי חשיבה ילדותיים, המנהל אורח חיים תקין. זוהי העבירה הראשונה שביצע, ועל מנת למנוע פגיעה באפשרויות תעסוקתיות כאח סיעודי, המליץ להימנע מהרשעתו בדין ועל מתן של"צ בהיקף של 180 שעות.

חרף המלצת שירות המבחן שלא להרשיע את הנאשם בביצוע העברות, קבע בית המשפט כי אין מקום למנוע את הרשעתו.

הנאשם עדיין לא נרשם ללימודי סיעוד

מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם נרשם ללימודים באוניברסיטה וכי הרשעתו תפגע בעתידו המקצועי כאח מוסמך, עם זאת ההגנה לא הצליחה להוכיח כי הנאשם אכן נרשם ללימודים.

הנאשם העיד כי הוא מתכוון לגשת למבחן הפסיכומטרי ורק בהמשך הוא יירשם ללימודים האקדמיים. בדיון שנערך מספר חודשים מאוחר יותר התברר כי מצבו של הנאשם עדיין לא השתנה, והוא עדיין מתכוון לגשת לפסיכומטרי ולחסוך כסף ללימודים.

המאשימה הדגישה את חומרת המעשים וטענה כי אין להימנע מהרשעה, מאחר והנאשם לא הוכיח כי הרשעתו תגרום לנזק קונקרטי ממשי. המאשימה עתרה להטיל עליו 180 שעות של"צ לפי המלצת שירות המבחן, וגם מאסר על תנאי.

הסנגור טען כי מדובר במעידה חד פעמית וביקש להימנע מהרשעת הנאשם בדין, בטענה כי הרשעתו תפגע בעתידו ובפרנסת המשפחה. הסנגור ציין כי הנאשם עובד כקופאי במינימרקט ומקבל לידיו מדי יום סכומי כסף גבוהים במזומן ובשיקים, אך הוא לא חטא שוב בעבירות אותן ביצע והוא אף נחשב לעובד נאמן וחרוץ.

בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירות של זיוף וגניבה

לאחר שמיעת טענות הצדדים קבע בית המשפט כי אין להימנע מהרשעה, מאחר ולא הוכח כי הרשעתו של הנאשם תגרום לו נזק ממשי. בסופו של דבר, בית המשפט גזר על הנאשם 180 שעות של"צ ושלושה חודשי מאסר על תנאי.

ת"פ 60270-12-12