מאבטחת הותקפה על ידי מבקרת בקניון, בעת חיפוש שגרתי בתיקה

דרגו את המאמר

מדינת ישראל הגישה כתב אישום כנגד צעירה, בגין תקיפה של קצינת ביטחון בקניון.

בעת בדיקה שגרתית וחיפוש בתיקה בכניסה למתחם, התרגזה הצעירה על המאבטחת שעכבה אותה, איימה עליה ואמרה: "חכי, חכי, את עוד תצטערי על זה" ואף תפסה את ידה הימנית ודחפה אותה בכוח.

לאחר שהנאשמת הודתה במעשיה והביעה חרטה, הגיעו הצדדים להסדר טיעון.

הנאשמת גדלה במשפחה עבריינית שהשפיעה על התנהגותה

מתסקיר שירות המבחן עלה כי לנאשמת אין עבר פלילי, היא צעירה בת 27, אשר עלתה ארצה בגיל 11 מאזרביז'אן עם משפחתה, סיימה 12 שנות לימוד ובעלת תעודת בגרות. הנאשמת שרתה בצה"ל בתפקיד מאבחנת ביטחונית, וכיום היא נשואה ובעלת עסק עצמאי לקוסמטיקה.
שירות המבחן התרשם כי הנאשמת גדלה בסביבה משפחתית עבריינית, אשר, ככל הנראה, השפיעה על התפתחותה והובילה אותה להתנהגות חסרת גבולות. עם זאת, הוא ציין כי לנאשמת אין עבירות קודמות, היא בעלת ערכים חיוביים ושאיפות נורמטיביות לעתיד, עוד הדגיש, כי היא הפיקה לקח מהאירוע והביעה חרטה, ולכן לדעתו, קיים סיכוי קלוש למקרה אלימות נוסף.
שירות המבחן המליץ לבטל את הרשעתה, על מנת להעביר לנאשמת מסר של שיקום ולהטיל עליה צו מבחן למשך שנה.

יש לנקוט בעונש מרתיע על מנת שלא יישנו מקרים דומים בעתיד

המדינה מנגד, לא הסכימה עם המלצת שירות המבחן וטענה כי זהו מקרה חריג, מאחר ומדובר בתקיפת איש ביטחון, לכן יש להרשיע את הנאשמת ולהטיל עליה מאסר על תנאי ועבודות שירות.

לטענתה מתחם הענישה ההולם נע בין מאסר מותנה ושרות לציבור, לבין שישה חודשי מאסר.

הסנגור עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהימנע מהרשעתה. לטענתו, הרשעת הנאשמת בפלילים, עלולה לפגוע בפרנסתה, בתדמיתה הציבורית וביכולתה להשתקם לאחר ריצוי העונש. הסנגור התייחס לתסקיר וציין את נסיבות חייה של הנאשמת, והדגיש כי לאורך השנים לא הייתה מעורבת בפלילים וניהלה אורח חיים נורמטיבי.

פער קיצוני בין חומרת העבירות לבין הפגיעה הצפויה בנאשם, עשוי למנוע הרשעה

בית המשפט נמנע מלהרשיע נאשמים במקרים חריגים בלבד, בהם לא קיים יחס סביר בין חומרת המעשים לבין הנזק שייגרם לנאשם כתוצאה מהרשעתו.
לאחר שבית המשפט שקל את ההיבטים השונים, הוא הגיע למסקנה כי אין להימנע מהרשעתה של הנאשמת, מאחר ולא עלול להיווצר יחס בלתי סביר בין חשיבות הרשעתה של הנאשמת לבין עוצמת הפגיעה בה.

בית המשפט קבע כי לא ניתן להתעלם מהאירוע בו קצינת הביטחון, האמונה על קיום החוק ועל הסדר הציבורי, מותקפת בעת מילוי תפקידה, לכן יש מקום להרתיע את הציבור ולהוקיע את מעשי האלימות. כמו כן, הוא סבר כי המוטיבציה של הנאשמת להשתקם, אינה עלולה להיפגע במידה והיא תורשע בפלילים.

על הנאשמת נגזרו ששה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 1,000 ₪ למתלוננת

בעת פסיקת העונש התחשב בית המשפט בהודאתה של הנאשמת ונטילת האחריות על מעשיה, נסיבות חייה, גילה הצעיר והעדר עבר פלילי, כמו כן הוא התחשב בהמלצת שירות המבחן.

בית המשפט הרשיע את הנאשמת בעבירת איומים וכן בעבירה של תקיפה סתם וגזר על הנאשמת ששה חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של שלוש שנים ופיצוי כספי למתלוננת בסך של 1,000 ₪. בנוסף הנאשמת תחתום על התחייבות כספית בסך 2,000 ₪, שלפיה היא תמנע מביצוע עבירת אלימות במשך שנתיים.