הרשעת נהג מונית בעבירת איומים - ריב בין נהגי מוניות בנוגע לנסיעה

דרגו את המאמר

נוסעים אשר מגיעים לתחנת הרכבת תל אביב השלום פוגשים מחוץ לתחנה נהגי מוניות המציעים להם את שירותיהם. לא אחת, נהגי המוניות מתווכחים עם הנוסעים על המחיר והנוסעים בוחרים להעדיף נהג אחד על משנהו. בין נהגי המוניות ידוע כי ישנו סדר מסוים של הסעת נוסעים ועל כן ויכוח על מחיר, אשר גורם לשיבוש התור, עלול להגיע לכדי דין ודברים ואף יותר מזה. מקרה כגון זה הביא לאחרונה להרשעת נהג מונית בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז-1977.

מדובר במקרה בו שלושה נוסעים ביקשו שירותי מונית מתחנת השלום בתל אביב למקום מגוריהם בבית חב"ד. אחד הנוסעים ביקש לקבל הצעת מחיר מנהג מונית במקום והאחרון הציע לו מחיר גבוה שלא היה לטעמו. אי לכך, הנוסע פנה לנהג נוסף אשר מחירו היה מקובל עליו.

הנהג הראשון ראה את הדברים בעין לא יפה והחל להתעמר עם נהג המונית השני ועם הנוסע. במהלך הדברים הנהג הראשון נצמד בגופו לנהג השני, איים עליו באיומים שונים והטיל עליו מורא. כתוצאה מהאירוע, הוגש כנגד הנהג הראשון כתב אישום פלילי.

הודעת הנהג במשטרה ועדות הנוסע מפלילות את הנאשם

הנאשם כפר באופן מוחלט בעבירות המיוחסות לו. לטענתו, המתלונן והעד טעו בזיהוי וזה לא היה הוא אשר איים על המתלונן באירוע המדובר. בחקירתו ובתצהירו טען הנאשם כי קיימות סתירות של ממש בין גרסת המתלונן לבין גרסת העד, באופן אשר מקעקע את מסכת ראיות התביעה. כמו כן, הנאשם טען כי נפלו מחדלים בחקירת המשטרה כגון הימנעות מעימות, ממסדר זיהוי ושיהוי חקירתי מזיק ומיותר.

 
המתלונן לא הצליח, במהלך עדותו בבית המשפט, לזהות את הנאשם באופן מוחלט, בתור מי שתקף אותו ואיים עליו. עדותו הייתה "מתחמקת" ובעייתית. עם זאת, בית המשפט מצא לנכון לקבל את עדותו של הנוסע כלשונה, וזאת בשל אמינותו והיותו צד אובייקטיבי שאינו מעורב בסכסוך. אי לכך, במקומות בהן עדות המתלונן התיישבה עם דבריו של העד, נמצאו דבריו אמינים.

לדאבונו של הנאשם, הראיה אשר הביאה באופן מוחלט וסופי להרשעתו הייתה הודעתו במשטרה. בהודעה זו מתוארת חקירתו של הנאשם במשטרה. החוקר ביקש מהנאשם לתאר לו את אשר אירע ביום האירוע והאחרון טען כי המתלונן ניסה "לגנוב" ממנו נוסעים אשר רצו להגיע לכפר חב"ד. כמו כן, הנאשם ידע את שמו של המתלונן ואת מקום מגוריו (ציין כי מדובר בנסיעה טובה עבור המתלונן משום שהוא גר בראשון לציון, ליד כפר חב"ד).

בית המשפט קבע כי אין ספק שהודעת הנאשם במשטרה ממקמת אותו בזמן ובמקום הנטענים. הנאשם ידע פרטים על המתלונן, ציין כי "גנב לו נוסעים" ואף זכר את הנסיעה בתור נסיעה לכפר חב"ד. דברים אלו לא היו יכולים להשתמע לשני פנים.