דחיית בקשה לחזרה מהודאה בכתב אישום מתוקן

דרגו את המאמר

בית המשפט דחה את בקשתו של נאשם לחזור בו מהודאתו אך המתיק את עונשו לשלוש שנות מאסר במקום ארבע. מדובר במקרה בו הוגש כנגד הנאשם כתב אישום בגין אונס כאשר הנאשם היה חייל בן 19 והמתלוננת קטינה בת 14. הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו במסגרת כתב אישום מתוקן.

לאחר כשנה ושמונה חודשים, במועד הדיון לטיעונים לעונש, הנאשם ביקש לחזור מהודאתו. בעת הפסקה בדיונים, קרא השופט לאחד מסנגוריו של הנאשם ואמר לו שיפציר באחרון שלא יבקש לחזור בו מהודאתו שכן הדבר עלול לפגוע בו. עורך הדין יצא החוצה מהיכל בית המשפט וסיפר אודות דברי השופט לעורכת הדין השנייה ולנאשם.

הנאשם היה סבור כי בדבריו של השופט ניתן למצוא עדות להמתקת גזר הדין ועל כן הסכים לבטל את בקשתו. עם זאת, בית המשפט החמיר עם הנאשם וגזר עליו עונש של ארבע שנות מאסר. אי לכך, הנאשם הגיש ערעור על גזר הדין ובמסגרת הערעור הוסיף וביקש לחזור בו מהודאתו.

חזרה מהודאה, אימתי?

סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע כי בכל שלב של המשפט רשאי נאשם לחזור בו מן ההודיה, מקצתה או כלה, וזאת אם בית המשפט התיר זאת מנימוקים מיוחדים אשר ירשמו. סעיף זה קובע כי יש לאפשר לנאשם לחזור מהודאתו רק באישור של בית המשפט לעניין זה.

מתן הרשות מסויג אף הוא למתן נימוקים מיוחדים. הלכה פסוקה היא כי בית המשפט ישקול מתן היתר כאמור רק בנסיבות חריגות בהחלט. לדוגמא, בית המשפט ייתן לנאשם אפשרות לחזור מהודאתו כאשר מדובר במקרים בהם ההודאה לא הושגה כדין, לא ניתנה באופן חופשי ומרצון, כאשר הנאשם לא הבין את משמעות ההודאה וכדומה.

באשר לנימוקים המיוחדים, הפסיקה כללה גם הודאה אשר נמסרה בעקבות הבעת דעה מצד השופט בנוגע לעונש הצפוי לנאשם. כמו כן, נקבע עוד כי במקום בו הסנגור פעל כלפי הנאשם תוך הפרת אמונים, וזאת בשל שיקולים זרים, ייתכן והדבר עולה כדי נימוק מיוחד לצורך מתן היתר לחזרה מהודאה.

אין די בהמלצה של הסנגור לנאשם להודות במיוחס לו או בחלק מהעבירות המיוחסות לו. על כל פנים, רשימת הנימוקים אשר קיבלה ביטוי בפסיקה איננה רשימה סגורה וכל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו והעבירות נשוא כתב האישום.

יש לציין כי לבית המשפט יש הסמכות לאפשר לנאשם לחזור מהודייתו גם בשלב הערעור. עם זאת, בית המשפט מייחס שיקול מכריע למועד הגשת בקשת החזרה מההודאה ורק במקרים נדירים יוכל נאשם לחזור מהודאתו לאחר שכבר נגזר דינו.

לדוגמא, בית המשפט העליון אפשר לנאשם אשר הואשם בעבירות של אונס ותקיפה מינית לחזור בו מהודאתו לאחר חתימה על הסדר טיעון במסגרתו נמחקו עבירות האונס ונשארו עבירות התקיפה המינית. מדובר היה ברופא אשר חתם על הסדר טיעון בעצת עורך דינו.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו של הרופא לחזור בו מהודאתו וגזר עליו עונש מאסר בפועל של חצי שנה. הנאשם הגיש ערעור על כך ובית המשפט העליון קיבל את בקשתו. השופטים בבית המשפט העליון ציינו בהחלטתם כי כאשר נאשם רוצה לחזור בו מהודאתו בשל שיקול ענייני וכן, אין למנוע ממנו לעשות זאת.

בית המשפט דוחה את הבקשה - הנאשם אינו טוען לחפותו וחושש ממאסר

במקרה דנן, בית המשפט דחה את בקשתו של הנאשם וזאת מחמת מספר טעמים. ראשית, הנאשם הודה כי הוא קרה מספר פעמים את הודאתו ואת כתב האישום המתוקן ולא הייתה כל הוכחה לכך שהוא לא הבין על מה הוא חותם ומהם ההשלכות של חתימתו.

שנית, הנאשם הגיש את בקשתו וזאת לא משום שהוא טוען לחפותו אלא לפרטים מסוימים בהודאה (שאין בהם כדי להשפיע על הרשעתו). "דומה, שהחזרה מן ההודאה נובעת בעיקר מחששו של המערער כי יישלח למאסר", נכתב בפסק הדין.