מעצר בית למתפרע בסילואן למרות עבר פלילי
דרגו את המאמר |
|

בית המשפט העליון דחה ערר אשר הוגש על ידי המדינה כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי להורות על שחרורו של מוסטפא יחיא, ערבי תושב סילוואן, לחלופת מעצר. הפרקליטות הגישו כנגד הנאשם ושני אחרים כתב אישום המייחס להם עבירות שונות כגון ניסיון לתקיפת שוטר, התפרעות, קשירת קשר לביצוע פשע, ייצור נשק, ניסיון הצתה, תקיפה בנסיבות מחמירות, יידוי אבנים ועוד.
על פי כתב האישום, בחודש ספטמבר 2010 השתתף יחיא בהפרות סדר בכפר סילוואן ובמהלכן יידה אבנים על כוחות הביטחון. כמו כן, המדינה טוענת כי יחיא חבר עם הנאשמים הנוספים בכדי לנקוט בפעולות נגד תושבים ערבים "הסוטים מדרך המסורת והמוסר". בית המשפט הורה, בד בבד עם הגשת כתב האישום, על עריכת תסקיר שירות מבחן בעניינו של יחיא.
שירות המבחן קבע כי חלופת המעצר אשר הוצעה ליחיא הינה ראויה אך עם זאת הומלץ שלא לשחרר את הנאשם לחלופה. בית המשפט קבע כי בהתחשב בתשתית הלכאורית לביצוע המעשים, ובשל אופי העבירות המיוחסות ליחיא, קמה עילת מעצר.
עם זאת, בית המשפט המחוזי החליט שלא לקבל את המלצת הגורמים המקצועיים ולהורות על חלופת מעצר. השופט התייחס בכך לעובדה שחברו של יחיא, אשר כנגדו הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות חמורות יותר, שוחרר לחלופת מעצר.
אי לכך, נקבע כי יחיא ישוחרר לחלופת מעצר בתנאים הבאים – שהות במקום העבודה ופיקוח מצד מעסיקו, ולאחר שעות העבודה עליו לשהות בחדר באתר הבניה של החברה האמורה או בפיקוח של אחד משלושת אחיו. כמו כן, המשפחה תפקיד סכום של 10,000 שקלים כערובה עצמאית והתחייבות בשיעור של 10,000 שקלים נוספים לשמירה כללי המעצר.
חלופת מעצר, אימתי?
בית המשפט, בבואו להורות על מעצרו של אדם, צריך להשתכנע כי מתקיימים שני תנאים מצטברים - עילת מעצר על פי אחת העילות המנויות בסעיף 21(א) לחוק המעצרים, וקיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה לפי סעיף 21(ב) לחוק המעצרים. שופט לא יורה על המעצר, גם אם השתכנע בקיומם של התנאים האמורים, וזאת אם ניתן להשיג את תכלית המעצר באמצעים קשים פחות ממעצר מאחורי סורג ובריח.
במקרה דנן, בית המשפט העליון קבע כי הצדדים היו חלוקים בנוגע לשאלת המסוכנות הנשקפת מיחיא ואפשרות הפגתה באמצעות חלופת המעצר. השופט אף התייחס בפסק דינו לתסקיר שירות המבחן אשר נערך בעניינו של יחיא.
עם זאת, הלכה פסוקה היא כי שירות המבחן הינו בגדר ממליץ בלבד ובית המשפט אינו כבול להמלצותיו. "השיקולים המנחים את שירות המבחן בהמלצתו והשיקולים והאינטרסים שעל בית המשפט לשקול לצורך החלטתו לא בהכרח זהים וחופפים הם", נכתב בפסק הדין.
השופט ציין גם את העובדה שהנאשם המרכזי בכתב האישום שוחרר לחלופת מעצר. המדינה טענה כי נאשם זה הינו אדם בעל עבר פלילי נקי, אשר גם הודה בביצוע העבירות ונטל אחריות על מעשיו. לטענת הפרקליטות, יחיא הינו בעל עבר פלילי בביצוע עבירות דומות והאחרון אף לא נטל אחריות למעשיו. טענות הפרקליטות נדחו בשלב זה ובית המשפט העליון שיחרר את הנאשם לחלופת מעצר.