ביטול סעיפים בכתב אישום בגין הצגת טענה מן הצדק

דרגו את המאמר

בית המשפט השלום בחיפה ביטל מספר אישומים אשר הרכיבו כתב אישום פלילי שהוגש כנגד נאשם שהינו עורך דין במקצועו וזאת בעקבות עבירות של תקיפת שוטרים והתנהגות פרועה בציבור. בפסק הדין נקבע כי יש לבטל שניים מתוך חמשת האישומים אשר יוחסו לנאשם.

לפי האישום הראשון שבוטל, הנאשם צעק וקילל את המתלונן תוך שהוא מכנה אותו שקרן ורשלן. אישום זה ייחס לנאשם עבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי. האישום השני ייחס לנאשם התנגדות למעצר כאשר הגיעו ארבעה שוטרים למשרדו על מנת להביאו לתחנת המשטרה. על פי כתב האישום, הנאשם התנגד למעצר תוך שהוא מתעמת עם השוטרים ואף משליך עליהם חפצים באופן בו נגרמות להם פציעות פיסיות של ממש.

מהי התנהגות פסולה בציבור?

סעיף 216 (א)( 1) לחוק העונשין, תשל"ז 1977, אשר כותרתו הינה התנהגות פסולה במקום ציבורי, קובע כי אדם אשר מתנהג באופן מגונה או פרוע במקום ציבורי דינו מאסר של שישה חודשים. סעיף זה הינו סעיף כללי ובחינת השאלה האם התנהגות של פלוני מהווה התנהגות פסולה במקום ציבורי נתונה לשיקולו של בית המשפט על בסיס הפסיקה.

השופט קבע כי אכן מדובר באירועים אשר התרחשו במקום ציבורי, אך ספק אם עסקינן בהתנהגות פסולה. על פי האישום הראשון, הנאשם נהג לקלל ולגדף את המתלונן מדי יום. עם זאת, המאשימה לא השכילה להציג פרטים נוספים ומדובר באישום עמום שלא כולל שעות, דברים שנאמרו, מרחק וכדומה.

לדוגמא, הוכחת מרחק רב בין המתלונן לבין הנאשם במועד אמירת הדברים, מחלישה באופן משמעותי את עוצמת היכולת להרשיעו בהתנהגות פסולה במקום ציבורי. כמו כן, אין פירוט בכתב האישום לגבי עוצמת הדברים ואופיים.

בית המשפט קבע כי מדובר אפוא בכתב אישום כללי ועמום. כתב אישום המנוסח באופן זה מקשה בצורה משמעותית על יכולתו של הנאשם להתמודד עם הדברים לגופם ולהציג קו הגנה התוקף את טענות התביעה ביעילות. זאת ועוד, לא ניתן לקבוע כי מילים כמו רשלן או שקרן עולות כדי גיבוש עבירה פלילית. אכן, מדובר בהתנהגות בוטה וגסה, אך בינה לבין התנהגות פרועה המרחק רב.

תקיפת השוטרים - מח"ש דוחה את הדיון בתלונותו של הנאשם

לעניין תקיפת השוטרים, בית המשפט התייחס לכך שהנאשם טען כי השוטרים היו אלו אשר תקפו אותו ראשונים וזאת לאחר שנכנסו למשרדו מבלי להציג בפניו צו מעצר. כמו כן, הנאשם הגיש תלונה כנגד השוטרים במחלקה לחקירות שוטרים. תלונתו של הנאשם נדחתה על ידי מח"ש וערעורו על כך נדחה אף הוא. בית המשפט מצא לנכון לקבל את טענותיו של הנאשם כראיות לכאורה לקיומו של פגם בהתנהלותם של השוטרים.

בפסק הדין נכתב כי האינטרס הציבורי קובע כי יש לערוך חקירה מעמיקה במקרים נטענים של אלימות משטרתית ואין לדחות גרסתו של נאשם על הסף כאשר הוא טוען שיש באפשרותו להציג ראיות לכך.

דהיינו, ההחלטה של המשטרה לפתוח בהליך פלילי כנגד הנאשם בעקבות אלימות כנגד השוטרים, ואי מתן אפשרות זהה לנאשם לפתוח בהליך פלילי כנגד השוטרים, פוגעת בזכות השוויון ועל כן יש לשמוט את האישום הנ"ל מכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם.