זיכוי מאבטח לאחר תקיפה - הגנה עצמית

דרגו את המאמר

בית המשפט המחוזי קבע כי יש לזכות מאבטחים מעבירות של תקיפה אשר יוחסו להם לאחר שנקבע כי האחרונים הותקפו על ידי קבוצת ערבים שהדליקה מדורה על חולות נמל יפו. המתלוננים, שישה במספר, טענו כי הותקפו על ידי הנאשמים ללא סיבה ושלא כדין. לעומת זאת, ההגנה טענה כי המאבטחים הותקפו על ידי הנאשמים בקרש בוער ובקבוק וודקה ועל כן יש לזכותם.

בפסק הדין המפורט, בחן השופט את מכלול הראיות אשר הוצגו בפניו, לרבות תעודות רפואיות ומסמכים משטרתיים. לאור סתירות רבות בעדויות המתלוננים, אשר כללו גם סתירות בין העדויות של המתלוננים לבין עצמם, נקבע כי הנאשמים הרימו את הנטל להוכיח שלא מדובר בתקיפה אלא בהגנה עצמית.

לדוגמא, המתלוננים טענו כי לא היו שתויים במועד האירוע אך מהתעודה הרפואית בבית החולים עולה כי לא ניתן לאחד מהם טיפול רפואי "עד אשר יתפכח". בנוסף, המתלוננים הציגו גרסאות שונות להתפתחות האירועים וכן למעורבותם של הנאשמים באירוע.

בית המשפט קבע כי בשעה שקיימות סתירות בגרסאות הנוכחים באשר לאירועים מרכזיים מאותה תקרית, או אז מתעורר קושי אמיתי להוכחת טענותיהם. במקרה דנן, למרות שכל המתלוננים חוו אותם אירועים (כדוגמת שתיית האלכוהול, משך הזמן בו שהו במתחם עד קרות האירוע, נושא עקירת עצים בפארק), לא סביר שיתקבלו כל כך הרבה סתירות בגרסאות.

מהי הגנה עצמית?

על פי החוק, אדם לא יישא באחריות פלילית בנוגע למעשים אשר נדרש לעשות באופן מיידי בכדי להדוף תקיפה שלא כדין אשר ממנה נשקפה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בגופו, בחירותו, ברכושו או בגופו, שלו או של אחר.

    על מנת להיכנס תחת חסותה של ההגנה העצמאית, היה על הנאשמים להוכיח מצבור של תנאים:

1. המעשה היה דרוש באופן מיידי – נחיצות איכותית.
2. כדי להדוף תקיפה שלא כדין.
3. נשקפה סכנה מוחשית מהתקיפה.
4. הסכנה שנשקפה היתה לפגיעה בחייו, חירותו, גופו או רכושו של הנאשם.
5. הייתה התנהגות פסולה מצד המתגונן שהובילה למעשה התקיפה.
6. מעשה ההתגוננות היה סביר (איזון בין נחיצות כמותית).

בית המשפט קבע כי במקרה דנן, הנאשמים עמדו אפוא בכל התנאים הקבועים בחוק ועל כן יש להחיל על הקטטה את ההגנה מכוח החוק. אי לכך, נקבע שיש לזכות את הנאשמים מעבירות התקיפה שכן מדובר בהגנה עצמית בהתחשב בנסיבות המקרה.