עבירה פלילית - סיוע בניסיון התאבדות

דרגו את המאמר

בית המשפט גזר עונש מאסר של 20 חודשים בפועל על נאשם אשר הורשע בסיוע בניסיון התאבדות. הנאשם ואשתו המנוחה התגוררו ביחד בדירה בערד ובספטמבר 2009 החליטו לשים בצוואתא קץ לחייהם. אי לכך, מכרו השניים תכשיטים אשר היו ברשותם ובכסף רכשו וודקה וכדורים מרדימים נוגדי דיכאון.

השניים נטלו 20 כדורים כל אחד תוך שתייה וודקה. בבוקר למחרת, התעורר הנאשם כאשר הוא מבחין שעל פניה של המנוחה יש כתמים ומפיה יוצא קצף. הנאשם התקשר לאמו ואמר לה שהוא חושב כי המנוחה מתה. בני המשפחה הזעיקו את מד"א והרופאים אשר הגיעו לבית קבעו את מותה של האישה.

המדינה והנאשם הגיעו להסדר טיעון אשר התקבל בבית המשפט. הסדר טיעון – באשר הוא – אינו רק שיקול אחד ככל יתר השיקולים העומדים בפני בית-המשפט הגוזר את העונש. הלכה פסוקה היא כי הסדר טיעון לכשעצמו מהווה שיקול מרכזי בגזירת הדין - הן מטעמים של אינטרס הציבור, והן כדי למלא אחר ציפיות הנאשם המוותר בהודאתו על זכותו לניהול ההליך הפלילי עד תומו.

בתי-המשפט מעודדים את קיומם של הסדרי טיעון וזאת בשל האינטרס הציבורי במובנו הרחב. קיום הסדרי טיעון מאפשר פריסה רחבה יותר של אכיפת החוק. בכך יש כוח מרתיע כשלעצמו, העשוי לאזן את אפקט ההקלה בעונש במקרה הקונקרטי. ככלל, בית-המשפט מקיים הסדרי טיעון בשל הטעמים הקשורים בחשיבותם ובמעמדם.

"נסיבות המקרה מיוחדות וטרגיות. המנוחה הייתה אשתו של הנאשם. הם תכננו במשותף לשים קץ לחייהם ופעלו יחד כדי להשיג את מטרתם. גם הנאשם צרך וודקה וכדורים מתוך כוונה למות", כתבה השופטת בגזר הדין. אי לכך, הושת על הנאשם עונש מאסר של 20 חודשי מאסר בפועל.