גזר דין לא יעוכב חרף העובדה שהמבקש השתלב היטב בשיקום
דרגו את המאמר |
|
בית המשפט העליון דחה את בקשתו של אדם אשר הורשע בעבירות מין ואלימות קשות כנגד אשתו לשעבר, לדחות את ריצוי מאסרו עד לתום הדיון בערעור שהגיש על חומרת העונש. מדובר במקרה בו המבקש הורשע כי במשך שנים נקט באלימות מילולית ופיסית כלפי אשתו.
בכתב האישום תוארו מקרים רבים בהם הכה המערער את אשתו, בעל אותה ללא הסכמתה, איים עליה והתייחס אליה כרכושו הפרטי. המערער הודה בחלק מעובדות כתב האישום ובמסגרת הסדר טיעון הסכים כי יוטל עליו עונש מרבי של עד חמש שנות מאסר. בית המשפט המחוזי הטיל על המערער עונש של ארבע שנות מאסר לריצוי בפועל. המערער מיהר להגיש בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין ובמקביל ערער הוא על חומרת גזר הדין.
באמצעות בא כוחו, טען המערער כי סיכויי הערעור גבוהים, בייחוד לנוכח הפער בין גזר דינו של בית המשפט המחוזי לבין עמדת הגורמים הטיפוליים (אשר ציינו בחיוב רב את השתלבותו בתוכניות השיקום, בשוק העבודה והחרטה הכנה שהביע).
המערער הפנה את בית המשפט לפסיקות קודמות אשר במסגרתן נקבע כי שיקולי השיקום גוברים על שיקולי הענישה במקרים בהם נאשם עבר תהליך שיקום מוצלח ואין נשקפת סכנה ממנו. עוד צוין כי אף המתלוננת העידה בפני שירות המבחן כי אין היא חשה מאוימת מהמערער.
המערער ציין כי שוחרר הוא בערבות
עוד טען המערער כי בית המשפט העליון הגמיש את הגישה לפיה ככלל, יש להתחיל בריצוי עונש מאסר מייד עם הגזרו, כאשר אחד השיקולים המנחים לכך כרוך בשאלה האם היה הנאשם משוחרר בערבות במהלך ההליכים נגדו. המערער הדגיש את עובדת היותו משוחרר בערבות מאז מתן פסק הדין ועד למועד הגשת הבקשה והערעור.
בבואו להחליט האם להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר, על בית המשפט להביא בחשבון את האינטרס הציבורי באכיפה מיידית של עונש המאסר. יחד עם זאת, בית המשפט מחויב להקפיד שמימוש אינטרס זה לא יפגע בזכויותיו של המבקש את עיכוב הביצוע במידה העולה על הנדרש. השיקולים העומדים בפני בית המשפט במקרים מסוג דא הינם – אורך תקופת המאסר, חומרת העבירה, התנהלות המבקש בזמן המשפט, סיכויי הערעור להתקבל וכדומה.
לדאבונו של המבקש, בית המשפט דחה את בקשתו. ראשית, השופטים ציינו את חומרת העבירות אשר בוצעו על ידי המערער ואת משך הזמן הארוך בהם נקט האחרון באלימות קשה כלפי אשתו. כמו כן, השופטים הוסיפו כי גזר הדין של בית המשפט המחוזי, אשר ייתכן וסוטה הוא מעט מתסקירי שירות המבחן, מצוי בטווח אשר הוסכם עליו במסגרת הסדר הטיעון.
לא זו אף זו, השופטים ציינו כי נוכח העבירות החמורות בהן הורשע המערער, ישנו ספק רב בנוגע לטענותיו של האחרון בדבר ביטול עונש המאסר והמרתו בעבודות שירות. "לנוכח כל האמור ומבלי לקבוע מסמרות בעניין תוצאות הערעור, איני סבור כי קיים סיכוי רב לכך שערכאת הערעור תבטל לחלוטין את רכיב המאסר בפועל בעונשו של המבקש, אף אם תבחר להתערב בעונש שנגזר על ידי בית המשפט המחוזי", סיכם השופט את החלטתו.