קטין המואשם בעבירת רצח - האם מעצר עד תום ההליכים?

דרגו את המאמר

בית המשפט נדרש לבחון סוגיה מן המשפט הפלילי - האם יש להאריך את מעצרם של קטינים החשודים ברצח בניסיון לרצח וקשירת קשר לפשע. מדובר בארבעה קטינים ערבים תושבי ג'לג'וליה, אשר לפי עובדות כתב האישום קשרו לרצוח תלמידים תושבי כפר קאסם. מעשיהם של הקטינים נעשו על רקע סכסוך שהתגלע בין קבוצת תלמידים תושבי ג'לג'וליה לבין קבוצת תלמידים תושבי כפר קאסם, שבהם המנוח.

על פי כתב האישום, הסכסוך החל תוך כדי נסיעה באוטובוס תלמידים שהסיע את המעורבים מבית הספר לביתם. למחרת הסכסוך, התפתחה באוטובוס קטטה בין קבוצות התלמידים המסוכסכות. בחלוף יומיים, יצאו הקטינים בשעות הצהרים מג'לג'וליה כשברשותם נשק אוטומטי מסוג קלצ'ניקוב ותחמושת.

הקטינים עצרו את הרכב בשביל המצוי במסלול נסיעתו של אוטובוס ההסעות וכאשר חלפה ההסעה במקום, ירה אחד הקטינים מהנשק 10 יריות לעבר הרכב. בעקבות הירי, מת המנוח וחברו נפצע באורח קשה. לאחר מעצרם הראשוני, הורה בית המשפט להעברת לחלופת מעצר על בסיס מעצר בית מלא. המדינה מהירה להגיש בקשה לביטול השחרור והותרת הקטינים במעצר מלא מאחורי סורג ובריח. 45 ימים חלפו והמדינה הגישה פעם נוספת בקשה להארכת מעצרם של הקטינים עד תום ההליכים.

בבקשתה, שבה המדינה ועומדת על מסוכנותם הרבה של הקטינים, הנלמדת ממעשיהם. לטענתה, העונש החומר שלו צפויים הקטינים במידה ויורשעו מקים חשש מובנה מפני הימלטותם מן הדין ועובדה זו, כמו גם ניסיונם לשבש הליכי חקירה בראשית מעצרם, מורה כי לא ניתן לשחררם לחלופת מעצר.

המסגרת המשפטית של מעצר קטינים

במקרים בהם בוחן בית המשפט בקשה למעצרו של מי שהיה קטין בעת שהוגש כנגדו כתב אישום, בוחנים השופטים בקפידה האם מטרות המעצר יושגו גם בדרך של חלופת מעצר. הלכה פסוקה היא כי במקום בו עסקינן בקטין, ישנו לזמן בו הם שוהים במעצר רגישות מיוחדת והשפעה גדולה מההשפעה על בגיר. הבדל זה גורם להסטת נקודת האיזון בין טובתו של הקטין לשלום הציבור לזכותו של הקטין.

עם זאת, חלופת מעצרו של נאשם, גם כאשר הוא קטין, נבחנת בהתאם למסוכנותו. במסגרת בחינת הארכת מעצרו של קטין עומדים לנגד עיניו של בית המשפט שיקולים כגון תסקיר המבחן בעניינו של הקטין, פרק הזמן שהוא נתון במעצר, עתיד ההליכים המשפטיים וכדומה.

השופט פוגלמן כתב בפסק הדין – "גם כשעסקינן בקטינים, מצווים אנו לתת את הדעת לאינטרס בדבר שלום הציבור וביטחונו. אינטרס הכלל אינו צריך להידחות כליל מפני הערך בדבר תיקונו ושיקומו של הקטין, שעם כל חשיבותו, אינו ניצב כשיקול יחיד במערך הכולל. בסופו של יום, יש לערוך איזון בין השיקולים השונים, והיותו של הנאשם קטין – גם אם הוא מציב במדרג גבוה יותר את הערך בדבר חירותו ושיקומו ביחס לנאשם בגיר – אין הוא ערך מוחלט".

במקרה דנן, בית המשפט קבע כי יש להאריך את מעצרם של הקטינים פעם נוספת אך להחיש את הדיונים בעניינם. כמו כן, השופטים ציינו כי החלטתם התקבלה בשל מסוכנותם של הקטינים מחד, והיות והמשפטים נמצאים בעיצומם ועומדים להסתיים מאידך. השופטים אף התייחסו לחומרת העבירות המיוחסות לנאשמים שהינם ברף העליון של חוק העונשין.