רצח על כבוד המשפחה - האם עילת קנטור?

דרגו את המאמר

בית המשפט הרשיע סוהר משירות בתי הסוהר בגין רצח בתו על רקע כבוד המשפחה. הסוהר הגיע ביום הרצח לתחנת המשטרה תוך שהוא מניח בידיו של השוטר במקום אקדח ואומר לו כי רצח את בתו על כבוד המשפחה. הסוהר סיפר לשוטר כי התנגד לרצונה של בתו להינשא לבחיר ליבה וזאת בגין עברו הפלילי של האחרון.

במהלך וויכוח אשר התנהל בין השניים בנסיעה משותפת, שלף הסוהר את אקדחו האישי וירה בצעירה כשבע יריות אשר הביאו למותה. המדינה טענה כי יש להרשיע את הסוהר ברצח שכן מדובר במעשה שנעשה תוך כוונה תחילה ובדם קר. המדינה הוסיפה כי הסוהר הכין מבעוד מועד את אקדחו וגמר אומר להביא להמתתה של בתו. האב טען כי רצונה של הבת להינשא לבחיר ליבה חרף התנגדותו עולה כדי קנטור מצידה ועל כן יש לשקול את עונשו לקולא.

קנטור – המסגרת המשפטית

"קנטור" הינו אירוע חיצוני של התגרות, המתרחש בסמוך לפני מעשה ההמתה. קנטור הינו למעשה המהלך אשר הקורבן מבצע אשר יש בו כדי להוציא את הממית מכליו וגורם לו להמית את קורבנו באופן ספונטאני. ביסודה של דרישה זו עומדת ההכרה בחולשת הטבע האנושי. לאמור, אדם שסבל מהתגרות חמורה עלול לאבד את שליטתו העצמית ולהמית את המתגרה בו בהיעדר יישוב הדעת וקור הרוח המצדיקים תיוגו כ"רוצח".

עם זאת, ברור לכל כי לא כל התגרות מהווה "קנטור" כמובנו בחוק. קיום "קנטור" דורש התגרות מבחינה סובייקטיבית ואובייקטיבית – דהיינו - האם הנאשם, סובייקטיבית, "קונטר", והאם, אובייקטיבית, עלולה הייתה ההתגרות להוציא "אדם מן הישוב" מדעתו.

הפסיקה בעניין זה קובעת כי יש צורך שתגובת הנאשם תעמוד ביחס סביר למידת הקנטור. משמע, אין דברי זלזול, השפלה והתגרויות מילוליות עולים כדי "קנטור" על פי הנדרש בחוק. זאת ועוד, התגרויות על רקע "כבוד" המשפחה, (למשל, כגון "אני חופשייה ואני רוצה לזנות", מאת אחות לאחיה), נשללו כ"קנטור".

יש לציין כי אף תקיפה פיזית, כגון אגרוף בפנים, בעיטה או איום בסכין לא יהוו "קינטור", בהעדר יחס סביר בינם לתגובה הקטלנית. מבחינת השהות, התגרות אינה נחשבת כקנטור כאשר היא אורכת זמן רב. במקרים אלו, בית המשפט מתייחס לעובדה שלממית הייתה שהות לשקול את צעדיו ולנתב את זעמו לאפיקים חוקיים.

פגיעה בכבוד המשפחה אינו קנטור

במקרה דנן, כל חטאה של המנוחה היה כי עמדה על זכותה להינשא לבחיר ליבה. הנאשם טען כי בתו התגרתה בו כאשר אמר לה שארוסה עלול לאנוס ילדיו והיא ענתה ש"לא אכפת לה". השופטים ציינו כי "אמרה זו אף אינה מתקרבת להוציא אדם מן היישוב מכליו עד כי ירה 4 פעמים בראש ו- 3 פעמים בחזה של בתו, בשר מבשרו".

למעלה מן האמור, בפסק הדין צוין כי בניגוד למיוחס לממית הפוגע בקורבנו תוך אובדן עשתונות רגעי, הנאשם במקרה זה היה רגוע וצלול בכל שלבי חקירתו ועדותו בבית המשפט. כמו כן, הנאשם הקפיד להפנות לעילת הרצח בתור התגרות בתו הרוצה להינשא לבחיר ליבה ולהשקפת עולמו בדבר כבוד המשפחה. הנאשם לא הביעה חרטה על כך שרצח את בתו והקפיד להציג את עצמו ואת משפחתו כקורבן של האירוע.

"סיכומו של עניין, לא התקיימה כל התגרות, אובייקטיבית או סובייקטיבית, מצד המנוחה עובר לירי. הצעירה נורתה למוות לאחר הכנה והחלטת הנאשם להמיתה. המתת המנוחה, אם כן, נעשתה בכוונה תחילה, כנדרש להרשעה בעבירת הרצח", נכתב בפסק הדין.