דחיית ערעור על גזר דין בעניין אסון ורסאי

דרגו את המאמר

אסון ורסאי, אשר אירע בשנת 2001 בירושלים, נחשב עד היום לאחד מהאסונות הכבדים שאירעו בעשור האחרון במדינה. במהלך חגיגת נישואין שמחה ומאושרת באולם ורסאי במזרח ירושלים, קרסה רצפת העולם תחת רגליהם של הרוקדים והחוגגים. 23 מהאורחים מצאו את מותם בעקבות נפילה הקרקע ועוד כ-350 נפצעו באורחים שונים. האסון לווה בהד תקשורתי ובעקבותיו אף הוקמו ועדות בדיקה וחקירה.

בעלי האולם הורשעו במהלך השנים באחריותם לאירוע תוך שהם מואשמים בגרימת מוות ברשלנות. על פי פסיקת בית המשפט המחוזי, בעלי האולם לא השכילו להזמין מהנדס בניין על מנת שיבחן את בטיחות המקום. כמו כן, בעלי האולם הבחינו בשקיעת מרצפות רחבת הריקודים אך לא מצאו לנכון לייחס לכך חשיבות יתירה.

בתום הדיונים גזר בית המשפט 30 חודשי מאסר בפועל על כל אחד מבעלי האולם. בגין גזר דין זה, הגישו הנאשמים ערעור לבית המשפט העליון. לטענתם, בית משפט קמא בבואו לגזור עונש כה חמור עליהם. הנאשמים הוסיפו כי המהנדסים אשר היו האחראים הישירים לליקויי הבנייה לא קיבלו עונשים כה כבדים.

כבוד השופטת, איליה פרוקצ’יה, קבעה כי הנאשמים הורשעו בעבירות המיוחסות להם ועל כן יש צורך כי בית המשפט יתרם למען ענישה משמעותית והרתעתית. כמו כן, השופטת ציינה כי עונשם של בעלי האולם, וחבותם כלפי החוגגים התמימים, אינה זהה לאחריותו של מהנדס מול בעל עסק. אי לכך, אל להם לבעלי האולם להתבונן על אחרים ועל העונש אשר נגזר עליהם. כמו כן, השופטת הוסיפה כי העונש אשר נגזר על יוזם שיטת ה"פל-קל" הינו כבר בהרבה מעונשם של הנאשמים דנא.