מעמדו של רישום פלילי שהתיישן במסגרת הליכים משפטיים
| דרגו את המאמר |
|
 |
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
האם רישום פלילי שהתיישן יכול לעמוד לעד לרועץ במסגרת חקירה נגדית בבית המשפט? סוגיה זו מונחת לפתחן של הערכאות המשפטיות, לדוגמא - במקרים רבים בהם מתנהלים הליכים פליליים נגד עבריינים המוכרים למשטרה. לא אחת מדובר בסכסוכים ארוכי שנים והעדים עצמם אוחזים ברישומים פליליים בנוגע לאלימות ועבירות במסגרת העניין נשוא ההליך.
עם זאת, מהו דינו של רישום פלילי אשר נמחק או התיישן? האם ניתן להשתמש בו במסגרת חקירה נגדית של עד בהליך פלילי, או שמא מדובר בחומר שאיננו קיים עוד לצורך הדיון המשפטי?
האם מדובר בראיה קבילה? האם ניתן להסתמך עליה במשפט?
סעיף 20 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א 1981, שעניינו "תוצאי מחיקת הרשעה" קובע את מעמדו של רישום פלילי שהתיישן.
על פי החוק:
- מי שנמחקה הרשעתו ייחשב לענין כל דין כאילו לא הורשע, וכל פסול שנפסל בשל ההרשעה, בין מכוח חיקוק ובין מכוח פסק דין, לרבות פסק דין בהליך משמעתי, בטל מיום המחיקה (אולם אין במחיקה כדי להשפיע על מה שנעשה עקב ההרשעה).
- ראיה שיש בה גילוי הרשעה שנמחקה לא תהיה קבילה בהליך משפטי או לפני גוף או אדם הממלאים תפקיד ציבורי על פי דין, אלא אם מסר אותה ביודעין מי שהרשעתו נמחקה.
- בהליך כאמור בסעיף הוקדם - לא יישאל אדם שאלות לגילוי הרשעה שנמחקה, ואם נשאל לא יהיה האדם חייב להשיב.
- שאלה בדבר עברו הפלילי של אדם תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שנמחקה. על אף חובה המוטלת על פי דין או הסכם, לא ישא אדם באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלגלות הרשעה שנמחקה, והמנעות מלגלות הרשעה שנמחקה לא תיחשב כהעלמת עובדה.
משמעות הוראות החוק היא שרשות שלטונית כבית המשפט לא יכולה לעשות כל שימוש בהרשעה פלילית שנמחקה ומבחינת החוק - כאילו לא הייתה מעולם. רישום זה אינו יכול להיות גם בגדר של "חומר חקירה" מאחר ו"חומר חקירה" בהגדרתו הוא דבר קיים שניתן להציגו בפני בית משפט.