רצח דנה בנט - 14 שנות מאסר לקטינה שהורשעה בסיוע לרצח

דרגו את המאמר

בית המשפט המחוזי בנצרת גזר עונש של 14 שנות מאסר בפועל על האישה אשר סייעה לרוצח הסדרתי, עדוואן פרחאן מוואדי חמאם, לרצוח את סילביה מורדובה ודנה בנט. הנאשמת, רווקה בת 22 אשר הייתה בתקופה נשוא התובענה – קטינה בת 15, הואשמה בשתי עבירות של סיוע לרצח על פי חוק העונשין.

הנאשמת הורשעה בכך שסייעה לפרחאן, המרצה כיום מאסר על אונס תיירת אוסטרלית, ומשפטו בגין רצח דנה בנט וסילביה מורדובה נמשך. על פי כתב האישום המתוקן, הנאשמת הודתה בכך שעזרה לרצוח את סיליביה מורדובה, מתנדבת צ’כית אשר נרצחה על ידי פארחן ביולי 2003. כמו כן, הנאשמת הודתה בהשתתפות ברצח דנה בנט, המלצרית הצעירה מטבריה, שנרצחה כחודש לאחר מכן וגופתה נשרפה.

בית המשפט קבע כי חרף היות הנאשמת בת 15, אין ספק שהיא סייעה לעדוואן בביצוע שני מעשי רצח אכזריים. כמו כן, בפסק הדין נכתב כי מעשיה של הנאשמת אפשרו לעדוואן את ביצוע מעשי הרצח, כמתואר בעובדות כתב האישום המתוקן. נסיבותיה האישיות של הנאשמת שהוצגו בבית המשפט היו, אמנם, קשות ביותר (משפחה הרוסה, שימוש בסמים, הריון בגיל 20, חינוך בפנימיה, אלימות מצד אמה ועוד), אך במקרה דנן נקבע כי חומרת הדין גוברת על מידת הרחמים כלפיה.

הסיוע ברציחות:

• רצח המתנדבת הצ’כית - הנאשמת ידעה, עת הצטרפה לרכבו של עדוואן, כי בכוונתו לרצוח את סילביה מורדובה. הנאשמת התלוותה אל הרוצח ואף הציעה לו להטביע את סילביה במי הנחל כדי להחיש את מותה. בהמשך, ולפי הוראתו של עדוואן, עמדה על רגליה של סילביה וסייעה לעדוואן בגרירה והנחת אבנים גדולות על גופתה.
• רצח דנה בנט - הנאשמת סייעה לעדוואן ב"לכידתה" של דנה בנט, באופן בו פנתה למנוחה, לפי הוראתו של עדוואן, למרות שידעה היטב על כוונתו להמיתה. הנאשמת שכנעה את דנה בטענות תרמית להצטרף אליהם, ולמרות שלא לקחה חלק פיזי פעיל בתקיפתה של דנה, אין ספק שמדובר היה בסיוע משמועתי לרצח. הנאשמת צפתה בכל מעשיו של הרוצח וסייעה לו לגרור את גופתה אל מתחת לגרוטאת רכב. כמו כן, הנאשמת התלוותה לפארחן לקנית דלק, שסייע לו להצית אש בבגדיה ובגופתה של דנה.
   

כך סיכמו השופטים את פסק הדין:

"על בית המשפט להעביר בפסיקותיו מסר כי מי שעושה דין לעצמו ונוטל חיי אדם באכזריות תוך שהוא נותן פורקן לכעסיו, עתיד לשלם מחיר כבד על התנהגותו. העברת המסר נושאת חשיבות רבה משיקולים של הרתעה אישית של העבריין הנדון ושל עבריינים עתידיים, הטומנים בחובם, מעבר לשיקול התועלתני בדבר מניעת עבירות, גם את השיקול בדבר השמירה על אמון הציבור במנגנון המשפט הפלילי.

העברת המסר נושאת חשיבות גם משיקולי תגמול, שתכליתם הבעת מחאה ושאט נפש ממעשה העבירה. חומרת עבירת הרצח, ותוצאותיה הקשות, חותרות תחת עצם קיומה של חברה אנושית תרבותית".