איים והטריד שופטת - 9 חודשי מאסר בפועל

דרגו את המאמר

בית המשפט גזר תשעה חודשי מאסר בפועל על מאבטח לשעבר של שופטת, אשר בכדי לגרום להארכת תקופת עבודתו, התקשר לשופטת ואיים על חייה. המאבטח היה סבור כי לאחר שיחת האיומים, תוארך כהונת עבודתו שהייתה עתידה להסתיים, בשל התפוגגות החשש לחייה של השופטת.

תסקיר שירות המבחן תיאר את הנאשם כאדם נורמטיבי, נשוי עם שני ילדים, אשר ביצע את מעשיו בעקבות מצוקה כלכלית אליה נקלע. כמו כן, שירות המבחן קבע כי קיימת סבירות גבוהה שהנאשם יוכל להשתלב במסגרת הליך שיקומי והמליץ לגזור עונשו באופן שירוצה על ידי עבודות שירות. הנאשם הודה באשמה, הביע חרטה מלאה על המעשים וטען כי עשה אותם בעקבות הדחק הכלכלי שחש והלחץ מסיום עבודתו.

הנאשם הורשע בביצוע שתי עבירות:

• איומים – המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים.
• הטרדה (לפי חוק בזק) – המשתמש במתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.
   

השופט זאיד פאלח נתלה במילותיו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, כב’ השופט אהרון ברק, אשר התייחס בפסיקתו לעבירות האיום על שופטים. "איום על שופט, בין במשתמע ובין במפורש, הינו דבר חמור אשר פוגע בעקרונות הייסוד של השיטה. הוא מהווה פגיעה קשה בשלטון החוק בכלל, ובפעילות מערכת המשפט בפרט. יש לעוקרו מן השורש ולגנותו בכל פה".

וכך סיכם השופט את פסק הדין:

"הדרך בה פעל הנאשם, כמתואר לעיל, מלמדת על התכנון והשקדנות שבמעשיו, תוך רמיסת
פרטיותה של השופטת, וחוסר האכפתיות שלו כלפי תחושותיה ותחושות בני ביתה, מעצם היותה נתונה תחת איום. הנאשם שם ללעג ולקלס את עקרון העצמאות השיפוטית, ותחת זאת בחר להציג מצג שווא, לפיו החשש לחיי השופטת נמשך, והכל בכדי לזכות בעבודה.

אינני מסכים עם הטיעון, שאיום זה הינו חמור פחות מאיום שהופנה כלפי שופט ע"י אדם זה עתה נדון בפניו – כל איום על עובד ציבור, רק בשל היותו כך, מהווה מעשה חמור, העלול לערער את רצונו החופשי בביצוע תפקידו, ובכך לערער את יסודות המשטר .הדמוקרטי עליו מושתתת מדינה מתוקנת ומערבית, כמדינת ישראל".