האם ניתן לוותר על חובת ייצוג במשפט הפלילי?

דרגו את המאמר

לכל נאשם בפלילים עומדת זכות לייצוג על ידי עורך דין במהלך הדיון בעניינו, כאשר לזכות זו ישנו מקום מרכזי בשיטת המשפט הישראלית. ביסודה של הזכות לייצוג עומד הצורך להבטיח כי יקוים לנאשם הליך הוגן, ועומדים מאחוריה גם אינטרסים הנוגעים לניהול ההליך המשפטי (במקרים בהם קבע המחוקק, חובת ייצוג, רב משקלו של הצורך בהגנה על הנאשם).

נוכח החשיבות הרבה של זכות הייצוג, קבע בית המשפט העליון שהסנגוריה הציבורית חייבת לייצג נאשם גם אם הוא מתנגד למינוי עורך דין, וזאת כל אימת שלא העמיד הנאשם לעצמו סנגור אחר. הלכה פסוקה היא שגם כאשר נאשם אינו משתף פעולה עם סנגורו, מוטב לו ליהנות מהגנה מוגבלת זו מאשר לעמוד בגפו מול המערכת המשפטית.

משפט ללא ייצוג, מי הם החריגים?

כמו בכל עניין בחיים, גם לזכות הייצוג ישנם יוצאים מן הכלל. נאשמים מסוימים מאבדים את אמונם במערכת המשפטית בכלל, ובפעילות הסנגוריה הציבורית בפרט, ואי לכך ממאנים לשתף עם עורכי הדין הממונים בעבורם.

במקרים אלו, בהם רמת חוסר שיתוף הפעולה בין נאשם לסנגורו היא כזו שאין עוד משמעות לתפקידו של עורך הדין, ואין עוד תועלת בהגנה שיש ברשותו לספק, רשאי בית המשפט לנהל את ההליך בעניינו של הנאשם גם ללא ייצוגו. בעבר היו גם מקרים בהם בית המשפט ביטל את ייצוגו של נאשם שהתנכל (במילים או במעשים) לסנגורו.

דוגמא לפסק דין - הנאשם מתנכל לעורכי הדין ובית המשפט מבטל את המינוי

בית המשפט ביטל את זכותו של נאשם לייצוג במסגרת ההליך הפלילי בגין התנהגותו של האחרון כלפי הסנגוריה הציבורית, ובהתאם לבקשה בנושא שהוגשה מטעם הסנגורית המחוזית. הנאשם במקרה דנן אמנם ביקש להיות מיוצג, אך בית המשפט קיבל את טענותיה של הפרקליטה המחוזית, אשר טענה כי הוא פונה לעורכי הדין הממונים לו בטונים רמים, מודיע להם קבל עם ועדה שהוא הולך לייצג את עצמו וסבור שעורך הדין אינו אלא כלי שרת בידיו.