נטל ההוכחה במשפט הפלילי

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

משפטים פליליים הינם הליכים בהם מאשימה מדינת ישראל, או הרשויות מטעמה, אדם בעבירות כאלו ואחרות, תוך הגשת כתב אישום כנגדו לבית המשפט. היות ועונשים פליליים יכולים להטיל קלון על הנאשם, ואף להביאו מאחורי סורג ובריח, נטל ההוכחה המוטל על כתפי המאשימה הינו נטל כבד מאד. במידה והשופטים קובעים כי יש להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו, על התביעה להוכיח טענותיה "מעל לכל ספק סביר".

לצורך הרשעה פלילית, על התשתית הראייתית לבסס את אמיתות העובדות עד כדי וודאות הגיונית וערכית סבירה. וודאות צריך כי תשכנע בצדקת ההרשעה ובמוסריותה, ותענה על מבחן ניסיון החיים, השכל הישר, ההיגיון וערכי החברה. כל אימת שקיים ספק ממשי ואו מוחשי (להבדיל מספק הנשען על אפשרות דמיונית, השערות, או מניפולציה מחשבתית) - יש מקום להביא לזיכוי הנאשם ("מחמת הספק").

אילו תמיהות יכולות להביא לזיכוי הנאשם?

מן הפסיקה ידוע כי גם כאשר גרסה מרשיעה נמצאת אמינה בעיני בית המשפט, אין הוא רשאי להתעלם מתמיהות העולות ביחס לגרסה זו. עליו לנתח תמיהות אלה, ולבחון האם הן מגיעות כדי יצירת ספק סביר. תוך כדי ההתרשמות מן העדים והראיות השונות, השופטים בוחנים את הסוגיה לפניהם בכובד ראש, באמצעות ניתוח אנליטי. השופטים בודקים היטב את הראיות המפלילות, אך גם התמיהות השונות אינן נעלמות מעיניהם.

אם כן, מהן תמיהות אשר עולות כדי ספק סביר באשמת נאשם? אימתי ראיות אלו עשויות להיות מושפעות ממידת הקשר שלהן לגרעין המהותי עליו נסב האירוע נשוא האישום. במילים אחרות - מקום שהתמיהות מקרינות על עצם מעורבות הנאשם באירוע העברייני המיוחס לו, משקלן עשוי לעלות כדי ספק סביר באשמה. לעומת זאת, מקום שהן מצויות בשוליו של האירוע העברייני ואינן מהותיות לו, הישארותן ללא מענה לא בהכרח תשפיע על רמת הוודאות הנלווית לגרסה המפלילה האמינה.

התפיסה המשפטית - עדיף רשע חופשי מזכאי בבית הסוהר

לסיכום, החובה להוכיח אשמה פלילית מעבר לספק סביר נגזרת מעקרונות חוקתיים של חופש האדם והגנה על חירותו האישית מפני מעצר ומאסר ומפני פגיעה בכבודו כאדם. משתלבת בכך חזקת החפות, ממנה נגזר העיקרון כי אין להרשיע אדם כאשר נותר ספק סביר באשמתו.

הנטל להוכיח אשמה פלילית מעבר לספק סביר הוא אמצעי בעל חשיבות עליונה בהתמודדות מפני הרשעות שווא שיסודן בטעות עובדתית. הרשעת השווא עלולה לשלול את חירותו של האדם שלא כדין, את כבודו כאדם, ואת שמו הטוב. הרשעת שווא עלולה לפגוע בעת ובעונה אחת גם באמון הציבור בהגינותו של ההליך הפלילי. העיקרון לפיו עדיף שיהלך רשע חופשי משזכאי יורשע שלא כדין, עומד ביסוד אמת המידה של הספק הסביר.