אונס - קצינת המבחן ממליצה על עבודות שירות, בית המשפט גוזר מאסר
דרגו את המאמר |
|
בית המשפט המחוזי בחיפה גזר שלוש שנות מאסר בפועל על מעסה בספא בקיסריה בגין מעשה אינוס אשר ביצע האחרון בקטינה בת 17 במהלך ביקורה במקום לפני כחצי שנה.
בית המשפט המחוזי האשים את המעסה, כחלק מחתימה על הסדר טיעון, בכך שבמהלך העיסוי שהעניק למתלוננת, הכניס הוא את ידה לאזוריה האינטימיים למטרת סיפוק מיני. המתלוננת נבהלה וברחה מן החדר ברגע הראשון בו הבינה מהי מהות מעשיו של המעסה ושהם אינם חלק מן העיסוי.
שירות המבחן ממליץ על עבודות שירות ותוכנית טיפולית
תסקיר שירות המבחן אשר הוצג לבית המשפט קבע כי הנאשם, נשוי ואב לשניים, מביע חרטה וחוסר הבנה מדוע פגע בקורבן. עם זאת, קצינת המבחן ציינה בתצהירה כי הנאשם נוטה להתייחס למעשי העבירה בצורה סלחנית ומקלה ומטיל האחריות, על נסיבות חייו. כמו כן טענה קצינת המבחן בנוסף כי ישנן עדויות לקיומן של טעויות חשיבה, הפחתת אחריות למעשה, הטלת אחריות על הקורבן ורצון להציג את האירוע כהדדי. "בדבריו קיימות סתירות רבות וניכר כי אף שמודה במעשים המיוחסים לו, מטשטש את העובדות ומציגן בצורה מינורית ומגמתית" כתבה הקצינה. .
עם זאת, להערכת שירות המבחן - העובדה כי הנאשם מכיר בהשלכות מעשיו על משפחתו ועל מעמדו החברתי ועקב יכולתו לקבל את גבולות החוק ונכונותו לעבור טיפול, ישנה תקווה גדולה להמצאות יכולת שינוי.
לפיכך, בסיום התסקיר צוין כי במידה ובית המשפט יאפשר לנאשם להתנסות בתוכנית טיפולית, אזי, יש לדחות את הדיון בעניינו בשלושה חודשים על מנת לבחון את השתלבותו בתכנית הטיפולית. הקצינה המליצה בתצהירה על ענישה מוחשית כמאסר שירוצה בעבודות שירות בשילוב טיפול במסגרת מבחן למשך שנה וחצי.
השופטים: "תסקיר שירות המבחן הינו המלצה בלבד"
למרות המלצתה של קצינת המבחן, כי יש לגזור דינו של הנאשם לקולא, בשל היותו אדם נורמטיבי בעל עבר נקי ואב לילדים, קבע בית המשפט כי עם כל הכבוד לתצהירה לא כך אמורים להיות פני הדברים.
"על חומרת מעשה הנאשם נראה כי מיותר להכביר מילים, והדברים שפורטו על ידינו לעיל, מדברים בעד עצמם" כתבו השופטים, "הפסיקה עקבית בדרישתה להעניש בכל חומרת הדין במקרים של עבירות מין בקטינים אף אם מדובר באדם נורמטיבי".
מן הפסיקה ידוע כי תסקיר שירות המבחן הינו המלצה בלבד, ובית המשפט רשאי להביא במניין גם שיקולי ענישה אחרים. שיקום העבריין הינו אחת ממטרות הענישה, ואין הוא יכול להאפיל על מטרות נוספות כגון – גמול והרתעה. השופטים קבעו בפסק דינם כי מטרות אלו אינן חשובות פחות וכי על מנת להגן על האינטרס הציבורי, תוך הענקת משקל ראוי לכבודם של הקורבנות, אין לוותר על ענישה מחמירה.
השופטים סיכמו דבריהם באופן הבא:
"התנהגותו של הנאשם ומעשיו מעוררים סלידה, כיעור ושאט נפש רבים. אדם העוסק במקצוע טיפולי בו מפקידה המטופלת את גופה בידיו תוך מתן אמון עד כדי חשיפת גופה, כאמור, כל זאת לצורך קבלת טיפול, אינה מצפה כי הלה יפגע בפרטיותה באופן שיחדיר את אצבעו לאיבר מינה על מנת לספק גחמה מינית.
אין בעובדה שמטופלת חושפת את גופה לצורכי טיפול כדי ליתן לגיטימציה לפגיעה גסה בפרטיותה ובזכותה על גופה. אין הדעת סובלת מעשים, כדוגמת מעשיו של הנאשם אשר רומסים את כבודה של האשה תוך פלישה לגופה, ללא הסכמתה החופשית וזאת רק מפני שחפצה לקבל עיסוי"