הממשלה תתמוך בנפגעי פעילות פלילית

דרגו את המאמר

ישיבת ממשלה אישרה תוכנית מיוחדת שהגיש שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק הרצוג, אשר לפיה לראשונה משפחות קורבנות המתה, שנרצחו על לא עוול בכפם יזכו לסיוע מהמדינה. הרצוג הבטיח את אישור ההצעה בכך שהגיע להסכמה ואישור התוכנית מול שר האוצר ואגף התקציבים ובתמיכתו של ראש הממשלה. יישום מלא של התוכנית יתפרס על פני 3 שנים, כאשר תקצוב שנתי של התוכנית בכל שנה לאחר שתגיע להבשלה מלאה יעמוד על 18.5 מיליון שקלים.

התוכנית מציעה קשת מענים הנדרשים בהתאם לאפיון הייחודי של שכול וכוללת:

• הקמת חמישה מרכזי סיוע שמטרתם – מיצוי זכויות ,בניית ההליך הטיפולי- שיקומי ומתן הסיוע הנדרש למשפחות – בדגש על הפעלת קבוצות תמיכה.
• ליווי וסיוע בהליך ההודעה המרה למשפחה ע"י עובד מהרשות המקומית.
• מתן סל מענים מיידי לבני משפחת הקורבן במטרה לסייע להם בהוצאות הנובעות מהאבל והאובדן וחזרה למסלול חייהם.
• התערבות טיפולית פסיכו-סוציאלית מיידית ולזמן קצוב - באמצעות כוח אדם מיומן שהתמחה בתחום זה במרכזי סיוע ייעודיים.
• ליווי ללא תשלום בהליך המשפטי הפלילי והאזרחי – סיוע בקבלת מידע לגבי ההליך, קבלת שירותי ייעוץ וסיוע בהליכים המשפטיים החל משלב החקירה ובהליך המשפטי.
• הכשרת כוח אדם מיומן שיתמחה בתחום זה.

מזה זמן פועל שר הרווחה והשירותים החברתיים ,יצחק הרצוג, לקדם סיוע מיוחד שיוענק לקורבנות עבירות של רצח ופיגועים פליליים.

המטרה היא להכיר בצורך לתת מענה רחב יותר מכפי שקיים היום למשפחות נפגעי העבירה. במסגרת זו עובד משרד הרווחה, המנכ"ל והמשנה למנכ"ל עם שורה נרחבת מאוד של גופים ובראשם מרכז נוגה לסיוע לנפגעי עבירה ב"מכללה האקדמית קריית אונו" בראשותה של עו"ד ד"ר דנה פוגץ’ וארגון נרצחים ונרצחות בראשותה לרה צינמן. כמו כן עומד השר הרצוג בקשר עם משפחות הנרצחים וערך עמם הידברות על הצרכים החשובים להם.

 
תוכנית הרצוג מבוססת על המלצות וועדה בראשות המשנה למנכ"ל משרד הרווחה, מנחם וגשל, אשר ישבה על המדוכה וניתחה את סוגיית שירותי הסיוע הטיפוליים והכספיים הניתנים לנפגעי עבירה בשלושה מימדים: צרכי הנפגעים, המענים הקיימים הניתנים כיום, והמענים הנדרשים. הוועדה פעלה השנה עם עשרות מומחים בתחומים שונים.

הרצוג: בני משפחה רבים נותרים לבדם לאחר הפגיעה

לדברי הרצוג: "ההתמודדות של בני משפחה עם מוות טראומתי ובלתי צפוי הנופל עליהם כרעם ביום בהיר גורר אחריו פגיעה נפשית קשה ביותר. האירוע הרס ושינה את חייהם באופן מוחלט ופגע במכלול תחומי החיים: האישיים, התפקודיים, החברתיים, הרגשיים והמשפחתיים. בהרבה מקרים בני המשפחה נותרים לבד ואף מוצאים עצמם נאבקים מול הממסד. מצב זה בלתי נסבל. תוכנית הסיוע שאנו מקדמים תאפשר מתן תמיכה, טיפול וסיוע לאותן משפחות שעולמם חרב עליהם ושעד כה לא קיבלו סיוע ממשי מהמדינה".

מי הם נפגעי פעולות המתה?

נפגעי עבירות המתה (רצח והריגה) מהווים פלח ייחודי של נפגעי עבירות. העבירה לא בוצעה כלפיהם אלא כלפי יקירם, אך הם אלה שנותרו עם האובדן והכאב שממשיכים ללוות אותם כל חייהם.

נפגעי עבירות המתה הם בני המשפחה הגרעינית, (בת/בן זוג בעת המוות, ילדים, הורים, אחים או אפוטרופוס). לא מדובר באנשים שהם בעצמם מעורבים באופן פעיל בפלילים או שההמתה אירעה כתוצאה ממעורבות בן המשפחה בפלילים.

כיום, בישראל הטיפול והסיוע למשפחות נפגעי עבירות המתה ניתן רק למשפחות של: חללי צה"ל וכוחות הביטחון, נפגעי פעולות איבה ונפגעי תאונות דרכים.

בכל הקשור ל"שכול פלילי" – אין כל גורם ממלכתי או ציבורי, שמטפל במשפחות שנקלעו לטרגדיה זו, למרות שמדובר בקבוצה בעלת צרכים ייחודיים שנוצרו עקב מות יקירם.

מנכ"ל משרד הרווחה: מדובר בסוגייה חברתית

חוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א-2001, מעניק לנפגעי עבירות המתה סיוע בהליך הפלילי שבא לידי ביטוי באפשרות לקבל מידע לגבי ההליך המשפטי שמתנהל בעניינם ולא מעבר לכך. אין מענים חוקיים, אין מדיניות מגובשת או מערכות טיפוליות ומקצועיות שייעודן סיוע וליווי של משפחות קורבנות עבירות המתה, בטווח הקצר או הארוך, מעבר לשירותים האוניברסאליים בתחום הרווחה, הבריאות, בריאות הנפש והמשפט. למערכות אלה אין את המיומנויות והכלים לתת את המענים הייחודיים הנדרשים, שכן מתן מענים לנושא זה דורש התמחות. המענים הקיימים הינם מועטים, חלקיים ומבוססים על ארגוני מגזר שלישי ומתנדבים. סיוע זה ניתן רק לחלק מזערי מהאוכלוסייה הספציפית הנזקקת.

מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, נחום איצקוביץ, מדגיש כי פשיעה אלימה היא סוגיה חברתית שנפגעיה באים מכל השכבות החברתיות, ללא אבחנה על פי גיל, מגדר או מצב סוציו אקונומי.
לדבריו: "אנו עדים לכך שבמדינות רבות בעולם בחרו מזה שנים לסייע למשפחות נפגעי עבירות המתה והעמידו לרשותם מערך שירותים מגוון שנועד להקל על מצוקתם. אישור התוכנית הוא בבחינת סיוע חיוני ומתבקש עבור משפחות אלו בישראל".

בין הנפגעים המפורסמים: לאונרד קרפ מתל ברוך ויפתוח מור יוסף ברמלה

בשנים האחרונות חלה עליה במודעות הציבור למקרי הרצח במדינת ישראל ולהשלכותיהם. בין היתר נחשפנו למקרי רצח מזעזעים המצטרפים לסטטיסטיקה העגומה של רצח קורבנות עבירה תמימים: לינץ’ המזעזע בחוף תל ברוך בו נרצח לאונרד (אריק) קרפ, רצח הנער בן ה-17 יפתח מור יוסף ברמלה, מרגריטה לאוטין שנרצחה בחוף בת-ים ביולי 2008 ורצח עו"ד ענת פלינר בכניסה לביתה.
 

על פי נתוני המשטרה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המספר הכולל הממוצע של מקרי המתה בעשר השנים האחרונות הוא כ - 170 לשנה, מספר זה כולל גם מקרים המעורבים בפלילים. בישראל לא קיים מסד נתונים מסודר המתייחס לפילוח סיבתי של מקרי המתה. אומדן מקרי הרצח וההריגה שהיו על רקע מעורבות בפלילים מתייחס ל כ - 30 מקרים בשנה ולפיכך, חישוב העלויות מבוסס על - 140 מקרים בשנה.