הרשעת נאשם בנסיון לשוד קשיש בנסיבות מחמירות ותקיפתו
דרגו את המאמר |
|
סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בחיפה השופט אילן שיף הרשיע עתה את הנאשם גנדי מחדרה בניסיון לשוד בנסיבות מחמירות ותקיפת זקן בן 84 הגורמת חבלה ממשית, כדי לשדוד את תיקו בעת ישיבתו בגן ציבורי בחדרה.
רקע:
ביום 13/11/08 נמצא המתלונן יליד 1926, ע"י שוטרי סיור, באזור גן ציבורי בחדרה, כשהוא חבול באוזנו. המתלונן הצביע לשוטרים שהוזעקו למקום, על שני אנשים שישבו על ספסל בגן הציבורי וטען כי אחד מהם הוא שתקף אותו וניסה לשדוד אותו.
עפ"י כתב האישום שהוגש נגד הנאשם , באותה עת היו בגן הנאשם וחברו אבלין אברמוב . בשלב מסוים, קם הנאשם ממקומו והתיישב על הספסל בצמוד למתלונן.
משביקש המתלונן לעזוב את המקום, פנה אליו הנאשם ושאל מה יש לו בתיק, תפס את המתלונן בידו והחל למשוך אותו, עד שהושיבו בכוח על הספסל. משניסה המתלונן לעזוב את המקום בשנית, תפס אותו הנאשם בידו והחל למשוך בכוח את תיקו. המתלונן החל לזעוק לעזרה והנאשם הכה אותו באגרוף באוזנו השמאלית, ואז עזבו.
כתוצאה ממעשים אלו נחתכה למתלונן חלק מהאפרכסת השמאלית וכן נגרם לו שטף דם וחתך. אפרכסת אוזנו נתפרה בהרדמה מקומית, ונתלש ממנה חלק קטן.
השאלה העיקרית שנדונה בתיק זה היא, האם הנאשם הוא אכן זה שתקף את המתלונן בניסיון לשדוד אותו ואם כן, האם עבר הנאשם את העבירות המיוחסות לו.
הנאשם כפר בעובדות כתב האישום בביהמ"ש. הוא הודה כי ישב במקום , אך לדבריו היה שיכור ואינו זוכר את שהיה.
השופט שיף קבע, לאחר שבחן את חומר הראיות ...
כי התביעה הוכיחה מעל לכל ספק סביר את המיוחס לנאשם בכתב האישום וכי הנאשם תקף את המתלונן על מנת ליטול את תיקו. לעניין הפן העובדתי הבהיר השופט כי עדותו האמינה של המתלונן, בצירוף האמור בהודעת חברו אבלין אברמוב, אותה העדיף על פני גרסאותיו המאוחרות יותר, בין יתר הראיות ,מפלילות את הנאשם בכל המיוחס לו.
לעניין הפן המשפטי קבע השופט כי אין ספק כי הנאשם גרם לשכרותו בהתנהגותו הנשלטת ומדעת ולפיכך, משקבע כי הנאשם תקף את המתלונן וגרם לו לחבלה ממשית, הוא עבר את העבירה בהתאם לקבוע בחוק. אשר לעבירת ניסיון לשוד בנסיבות מחמירות, שהינה עבירה התנהגותית בעלת יסוד נפשי של מטרה- בחן השופט שיף האם עומדת לנאשם הגנה לפי חוק העונשין, דהיינו שעקב השכרות- נפגע פגיעה של ממש ביכולת הבחירה, כלומר, בכושר הרצייה או ביכולת התובנה באופן שהדבר ישמש כסייג לאחריותו הפלילית.
השופט שיף הבהיר כי מייד לאחר האירוע לא התנהג הנאשם ולא התבטא באופן המעמיד בספק את יכולת הבחירה שלו או את יכולת התובנה שלו. מצבו בזירת הארוע ולאחר מכן, כמתואר ע"י השוטרים, מעיד כי אף אם היה שיכור חלקית, הרי שהיה מודע בשעת מעשה לכל פרטי העבירה וגם תוכן שיחתו של הנאשם עם חברו אבלין, משהובא לתחנת המשטרה, מצביע על שיפוט הגיוני . לפיכך, לא חל לגביו, גם הסייג הקבוע בחוק.
לאור האמור הורשע כאמור הנאשם בעבירות בהן הואשם בכתב האישום.