עבירת השוחד של עובד ציבור

דרגו את המאמר

עבירות השוחד הינן עבירות אשר עולות לא אחת לכותרות וזאת משום שהוא מבוצעות על ידי עובדי מדינה ואנשי ציבור. מדובר אפוא במצב בו בעל תפקיד ציבורי מקבל טובת הנאה (לאו דווקא בכסף) בכדי להפעיל את מעמדו ו/או כוחו למען מעניק ההטבה. האיסור כנגד עבירות כגון דא הינו ברור ועתיק יומין. לדוגמא, "הנשר הגדול" התייחס לכך בהלכותיו כאשר ציין שגם נטילת שוחד לשם עשיית צדק הינה עבירה אסורה.

הערך אשר מוגן ביסוד עבירה זו נובע מהרצון לשמור באדיקות על טוהר המידות והתנהלותו התקינה והשקופה של המינהל הציבורי. כמו כן, מיותר לציין כי פעילותה של המערכת הציבורית קשורה באופן הדוק עם אמון הציבור. דהיינו, במידה והציבור ייאבד את אמונו במערכת הציבורית, הדבר עלול להוביל לפגיעה קשה במדינה ובמשק. מקל וחומר במשטר דמוקרטי אשר חרט על דגלו ערכים כגון שוויון, חירות וזכויות חוקתיות. מכאן, ניתן להבין את ההתעניינות הציבורית הרבה בעבירות השוחד, ואת דרישת ההחמרה המקופלת בביקורת המופנית כנגד "עובדי מדינה שחטאו".

מהי עבירת השוחד?

סעיף 290 לחוק העונשין קובע כי שוחד הינו מצב בו ניתנת לעובד ציבור טובת הנאה בכדי לגרום לאחרון להפעיל את מעמדו או כוחו לטובת המשחד. הפעולה מבחינתו של עובד הציבור צריכה להיות בהקשר למעמדו הציבורי או תפקידו. כפי שצוין לעיל, טובת הנאה זו איננה חייבת להיות בדמות כספים. לדוגמא, ייתכן כי שוחד יהיה מבוסס על טובת הנאה בשווה כסף. למשל, שירות מיוחד או מוצרים מסוימים. טובת הנאה יכולה גם להיות מצב של הימנעות מביצוע פעולה כלשהי. כמו כן, ייתכן בהחלט כי עובד הציבור יפעל באופן פסול תוך כדי הפעלת גורם אחר "מתווך". גם כאן, מדובר בשוחד אשר מהווה עבירה פלילית חמורה.

חשוב להדגיש כי עבירת השוחד, מעצם טבעה, הינה עבירה המיוחסת לעובדי ציבור בלבד. הדברים ברורים. בניגוד למגזר הציבורי, המגזר הפרטי איננו מחויב אלא לעצמו. אי לכך, הוא איננו נתון תחת ביקורת ציבורית והוא איננו מחויב בשקיפות (עד רמות מסוימות כמובן). חשוב להדגיש כי היות והחוק מדבר על "עובד ציבור" ולא על "עובד מדינה", פרשנות המונח יכולה להיות רחבה. לדוגמא, במקרה אשר נדון לאחרונה בבית המשפט, נטען כי מאבטח אשר הועסק על ידי חברה פרטית במכרז של משרד הפנים נטל שוחד בעודו ממלא את תפקידו. בית המשפט קבע כי למרות שמאבטח לא היה עובד מדינה, הוא נשא בתפקיד ציבורי מתוקף ה"לקוח" של מעסיקתו. אי לכך, האחרון הורשע בדין.

מהי טובת הנאה?

גם "טובת ההנאה" יכולה להתפרש לכאן ולכאן. הלכה פסוקה היא כי טובת הנאה איננה חייבת להיות פורמאלית מבחינת סמכויות עובד הציבור בכדי להיות קשורה לתפקיד. בכל מקרה בו עובד ציבור פועל על בסיס שוחד מדובר בעבירה פלילית, וזאת גם כאשר הפעולה עצמה נעשתה תוך כדי "השפעה", "ניצול כוח" ואף על ידי מתווך. יתרה מכך, טובת ההנאה יכולה להיות גם בעתיד. לדוגמא, עובד ציבור מקבל שוחד במועד מסוים, וזאת מתוך תקווה מצידו של המשחד לטובות הנאה בעתיד.

מהו העונש?

העונש בגין עבירת שוחד יכול להגיע עד כדי שבע שנות מאסר בפועל. חשוב להדגיש כי החוק איננו מבדיל בין מקבל השוחד לנותן. עם זאת, על פי רוב, מקבל השוחד יישא בגזר דין חמור יותר. עם הצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD, הורחבו המאמצים מבחינת מיגור תופעות של שוחד במערכת הציבורית. במסגרת מאמצים אלה, התווספה לאחרונה גם עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר. כמו כן, הועלתה גם הצעת חוק להחמיר עם עובדי ציבור המורשעים בנטילת שוחד.