הרשעת בוחן רכב בעבירות שוחד ומאסר בפועל

דרגו את המאמר

הטלת עונש מאסר על עובד ציבור שנטל שוחד בגובה 1,000 שקלים

במסגרת הסדר טיעון, הנאשם דכאן הורשע בארבע עבירות שוחד. מדובר בעבירות אשר בוצעו כאשר הנאשם היה בוחן רכב שרשות הרישוי הסמיכה לבצע בדיקות רכבים. מדובר בבדיקות אשר במסגרתן הבוחן צריך לבדוק האם נתקיימו ברכב כל התנאים אשר נקבעו על ידי רשות הרישוי מבחינת תקינותו. כעת, ורק אם הרכב עובר בהצלחה את הבדיקה, הבוחן מנפיק לו רישיון.

עובד מחלקת התברואה בעיריית תל אביב פעל גם בתור 'מאכר' בתחום מבחני רישוי. העובד נהג מדי יום, ובמשך כשנה, לפקוד את המכון לשם העברת רכבים שונים את מבחן הרישוי השנתי. האחרון עשה זאת בעבור בעלי רכבים אשר זהותם לא ידועה. תמורת שירותיו הוא גבה כ-250 ש"ח לרכב. בכדי לייעל ולזרז הליכים, העובד פנה לבוחני הרכב במסלול בכדי לברר אודות הליקויים ברכב. בסיטואציות "בעייתיות" הוא הבטיח לבוחנים כי במידה והם יתעלמו מהליקויים הוא ישלם להם 50 שקלים פר ליקוי. עם הנפקת הרישיון לרכב, העובד נפגש עם הבוחנים ושילם להם כמוסכם.

לפי כתב האישום, ב-15-20 הזדמנויות שונות, העובד שיחד את הנאשם. בחלק מהמקרים הנאשם התנה את הסכמתו בכך שהעובד יציג בפניו אישור בדבר תיקון הליקוי. חשוב להדגיש כי הנאשם הסתפק בבדיקת המסמכים אודות התיקון. דהיינו, הוא לא בדק כי הליקוי אכן תוקן בפועל. בחלק מן המקרים, הנאשם הנפיק רישיון ללא שהוא התנה זאת בתיקונו של הליקוי.

התכלית הציבורית באיסור נטילת שוחד

עבירת השוחד הינה עבירה אשר פוגעת בעובדי הציבור באופן קשה. בפסיקה הוכרו שלושה ערכים עיקריים אשר האיסור בנטילת שוחד מגן עליהם: טוהר המידות של פקידי הציבור, פעילותו התקינה של המנהל ואמון הציבור במערכת השלטונית.
דהיינו, מעשה שוחד הינו מעשה חמור מאין כמוהו אשר יש בו כדי לנגוס בתשתיתו של המבנה החברתי ולפגוע באמון הציבור. תכלית החוק האוסר על שוחד הינה כפולה: מצד אחד, להרתיע עובדי ציבור מפני שיתוף פעולה עם מעשי שוחד, ומאידך להרתיע אזרחים מפני הדחתם של עובדי ציבור לדבר עבירה.

העונש המקובל בפסיקה על עובדי ציבור אשר נוטלים שוחד הינו מאסר בפועל

עובדי הציבור מחויבים, מתוקף מעמדם, לפעול בשוויון, בניקיון כפיים וללא אפליה. עובדים אלה צריכים לפעול כאשר עניינו של הציבור בלבד ניצב לנגד עיניהם. עליהם לזכור אפוא כי הציבור היה זה אשר הפקיד בידיהם את סמכויותיהם הרבות. זאת ועוד, הלכה פסוקה היא עובדי הציבור גם קובעים נורמות התנהגות חברתיות. למשל, בקבלת החלטות אופרטיביות. על כן, הם צריכים לנהוג ללא רבב וללא דופי. במקרים בהם עובדי ציבור נגועים בניגוד עניינים, הרי שהדבר עלול לפגוע אנושות באמון הציבור בהם.

הנאשם במקרה דנן היה עובד ציבור אשר הוסמך על ידי המדינה לבחון ליקויים ברכבים אחת לשנה. המטרה הינה ברורה - לקבוע האם הרכב תקין ובטיחותי, אם לאו. אי לכך, בית המשפט קבע כי אין ספק שהאינטרס הציבורי שהופר במקרה דנן היה אינטרס "כבד משקל". מבחינת המקרה הספציפי, בית המשפט הדגיש כי מעשיו של הנאשם נמשכו על פני למעלה משנה והדבר לימד כי הנאשם הפך את השוחד והבדיקות ה"חפיפניקיות" ל"דפוס התנהגות".

מבחינה משפטית, הנאשם התעלם לחלוטין מהאמון אשר ניתן בו על ידי הציבור מכוח תפקידו הציבורי. יתרה מכך, הנאשם פעל כאמור תוך כדי שהוא מקבל לכיסו "סכומי כסף זעומים בלבד". בית המשפט קבע כי יש לגזור על הנאשם מאסר בפועל למשך 12 חודשים, ושנה מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.