אלכוהוליסט ביצע עבירות אלימות - האם השפעת האלכוהול תהיה שיקול לקולא בגזר הדין?
דרגו את המאמר |
|

שנתיים מאסר לנאשם ששדד חנות ותקף את המוכר
בית המשפט הרשיע את הנאשם במקרה דנן בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402[ב] לחוק העונשין. על פי הכרעת הדין, הנאשם נכנס ביום האירוע לחנות להלבשה תחתונה בבעלותו של המתלונן. במשך שעה ארוכה, הנאשם התעניין במחירים של פריטי לבוש שונים בחנות. כמו כן, הוא אסף פריטים שונים אל שקיות בשווי כולל של כ-1,300 שקלים.
בשלב מסוים, כאשר המתלונן הביט לכיוון אחר, הנאשם תקף אותו תוך כדי שהוא חובט בראשו ובפניו ומפיל אותו ארצה.
הנאשם נטל את השקיות עם הפריטים וברח מהחנות. כתולדה מכך, נגרמו למתלונן שבר באף ופצעים בקרקפת. בהכרעת הדין הודגש כי הנאשם היה שיכור במהלך האירועים. עם זאת, נקבע כי לא היה בשכרותו כדי לפגוע פגיעה ממשית ביכולתו לשלוט במעשיו ו/או להבין את המתרחש.
עקרון הגולגולת הדקה
המתלונן במקרה דנן היה גבר בן 57 אשר עובר לאירוע נפל קורבן להתקפת ירי שבוצעה בידי עבריינים. מדובר היה ב"טעות בזיהוי" כאשר העבריינים חשבו שהמתלונן הינו אדם אחר. כתוצאה מהתקפת הירי, ידו של המתלונן שותקה הוא סבל מחדירה של כדור לריאה. במשך 8 חודשים הוא טופל בבית חולים ולמעשה הוא לא השתקם עד עצם היום הזה באורח מלא.
הנאשם לא ידע את נסיבות הרקע של המתלונן, אשר גרמו לו לפגיעה גדולה יותר משל אדם "רגיל". כמו כן, כפועל יוצא מהנסיבות האישיות הספציפיות, תוצאות התקיפה כלפי המתלונן היו בעלות משמעות לא רק בהיבט הפיזי אלא גם בהיבט הנפשי. למעשה, הפגיעה של את המתלונן אומנם לא הייתה קשורה בחומרתה החריגה לנאשם, אך על פי עקרון הגולגולת הדקה, על האחרון לשאת באחריות בגין כל הנזקים שנגרמו למתלונן באירוע.
שירות המבחן והטיעונים לעונש
מתסקיר שרות המבחן עלה כי הנאשם עלה לישראל מספר שנים לפני האירוע אך התקשה להשתלב במעגל העבודה. בין היתר, הנאשם נתקל בקשיי שפה ופיתח נוהג לשתות אלכוהול. אי לכך, נקבע כי רמת מסוכנותו לא הייתה מבוטלת. מן התסקיר עלה עוד כי לנאשם היה "קושי לשלוט בדחפים תוקפניים, ומצבו מצריך התערבות טיפולית".
התביעה טענה כי לנאשם עבר פלילי עשיר. נטען כי לא זו בלבד שהנאשם "סחב" עבר פלילי, אלא שהעבירה נשוא כתב אישום בוצעה כאשר עונש מאסר מותנה ריחף מעל לראשו של האחרון (בהקשר ספציפי של עבירות אלימות). על כן, ביקשה התובעת שייגזר על הנאשם עונש מאסר משמעותי, ויופעל במצטבר עונש המאסר המותנה לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.
לגישת הסנגורית, תסקיר שרות המבחן לא הצביע באופן ברור על מסוכנות רבה שנבעה מן הנאשם. הסנגורית לא התכחשה לכך שלמרשה בעיה של התמכרות לאלכוהול, אך נטען כי הדבר לא הפך אותו בהכרח למסוכן לבריות. הודגש כי הנאשם נכנס לחנותו של המתלונן במטרה אמיתית לרכוש פריטי לבוש. דהיינו, לא הייתה כאן כוונה מראש לגנוב (ומקל וחומר נטען כי הנאשם לא תכנן לתקוף ולהכות את המתלונן).
הסנגורית ביקשה לטעון כי הדברים התפתחו כפי שהתפתחו תוך כדי שהותו של הנאשם בחנות, וזאת משום שהתברר לאחרון שהוא לא יוכל לעמוד בעלות המבוקשת. הסנגורית הדגישה את בעיות הקליטה של הנאשם בישראל, וטענה כי הצעד הנכון יהיה לשלוח אותו למסגרת שיקומית, ולא לגזור עליו מאסר. מבחינת הנאשם, הוא הביע חרטה וביקש מבית המשפט ענישה בדרך של עבודת שירות.
התמכרות הנאשם לאלכוהול – נסיבה לחומרא
הלכה פסוקה היא כי חומרת התנהגותו של נאשם המכור לאלכוהול נובעת מכך שלמרות שהאחרון מכיר בסיכונים אשר נובעים מהתמכרותו זו, הוא עדיין לא עושה די על מנת לרסן את יצריו. מכאן, שעל בית המשפט לנקוט צעדים שיבלמו את נטייתו של הנאשם למילוי סיפוקים מידיים באמצעות אלימות.
"האלימות כתופעה הולכת ומתפשטת, מצריכה נקיטת אמצעים חריפים לבלימתה. במקרה הקונקרטי נפגע מן האלימות אדם שהייתה בו פגיעות יתרה. כאמור, הפוגע לא היה מודע לכך, אך אין הוא יכול לרחוץ בניקיון כפיו", נכתב בגזר הדין, "מי שבוחר בנקיטת מעשי אלימות, צריך לקחת בחשבון שתוצאותיה עלולות להיות רעות וחמורות מכפי שצפה". לסיכום, בית המשפט גזר על הנאשם 48 חודשי מאסר בפועל ו-18 חודשים על תנאי. כמו כן, הוטל על הנאשם גם קנס כספי בסך 2,500 שקלים.