עבירות על חוק מפלגות ובקשה להימנע מהרשעה

דרגו את המאמר

הרשעת נאשם אשר הודה בעבירות על חוק המפלגות, וגזירת עונשו

הנאשם במקרה דנן הודה בניסיון להקנות זכות הצבעה למי שאיננו זכאי לכך. מדובר בעבירה על סעיף 28(א)(50) לחוק המפלגות ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין. כמו כן, הנאשם הודה גם בתשלום דמי התפקדות עבור אדם אחר (עבירה על הוראותיו של סעיף 28(א)(1) לחוק המפלגות). ההגנה ביקשה לסיים את התיק ללא הרשעה. מנגד, התביעה טענה כי יש להרשיע את הנאשם.

האם ניתן לסיים את ההליכים כנגד הנאשם ללא הרשעה?

כאמור, התביעה ביקשה להרשיע את הנאשם. התובעת טענה כי העבירות והמעשים אשר הנאשם הודה בהם עלו כדי פגיעה משמעותית בסדרי הממשל והשלטון תקינים בישראל. כמו כן, נטען כי המעשים פגעו גם בדרך ההתנהלות המשטר הדמוקרטי.

לשיטת התביעה, לא היו נסיבות חריגות בתיק אשר אפשרו לסיים אותו ללא הרשעת הנאשם. הודגש כי לא הוגשו ראיות לבית המשפט שהעלו כי ההרשעה תפגע בעתידו של הנאשם באופן קשה ו/או בפרנסתו/בשיקומו. אי לכך, התביעה טענה כי לא היה מקום שלא להרשיע את הנאשם. המדינה הוסיפה כי היות והתיק עסק בעבירות שבוצעו כנגד חוק הבחירות, הודאה ללא הרשעה הייתה עלולה להעביר מסר שלילי לציבור (מסר בו החוטא יוצא נשכר והכול ראוי ומותר במערכת בחירות).

התובעת טענה כי כל הקלת ראש ועצימת עין בשמירה על התקינות והניקיון של ההליך הדמוקרטי עלולה להביא בהכרח לקריסתו. צוין כי הדבר עלול בשלב מאוחר יותר לפגוע אנושות בתקינות ההליך הדמוקרטי ובקיומה של המדינה ככזו.
 

מנגד, הסנגור הפנה את בית המשפט לעובדה שחלקו היחסי של מרשו במסכת האירועים נשוא כתב האישום היה קטן באופן משמעותי מחלקם של הנאשמים האחרים. הסנגור ציין עוד את עברו של הנאשם כאזרח שומר חוק ותורם לחברה, וכן את מצבו הבריאותי הרעוע.

למען שמירת תקינות ההליך הפוליטי, אין לוותר על הרשעה

בית המשפט מצא לנכון להרשיע את הנאשם בכל שיוחס לו, שכן בעבירות על חוקי הבחירות, הפוגעות בשמירה על תקינותו ושקיפותו של ההליך הדמוקרטי, יש פגיעה קשה באינטרס חברתי מוגן ראשון במעלה. כפי שטענה התביעה, הרשעת הנאשם לא תפגע בפרנסתו, בבריאותו, בשיקומו ובשמו הטוב באופן לא מידתי. על כן, בית המשפט לא מצא כי מתקיימות בתיק זה נסיבות חריגות, המצדיקות אי הרשעה. היות הנאשם "מלח הארץ", ואזרח חיובי אשר תורם כל חייו לחברה, או מצבו הבריאותי, לא היו רלבנטיים לשאלת ההרשעה, אלא רק לשלב גזירת העונש.

על פי כתב האישום, הנאשם הגה את השיטה באמצעותה בוצעו המעשים. הנאשם היה זה אשר יזם את העבירות, ולא אדם תמים שנסחף, הונה והודח. מכאן נבע גם כי העבירות אשר בוצעו על ידי הנאשם בוצעו במחשבה תחילה ובקור רוח (וכי לא היה מדובר במעידה רגעית). הנאשם הינו אדם נורמטיבי באמצע חייו (יליד 1952), אשר סביר כי הוא מרושת היטב מבחינה חברתית. על כן, אפילו אם הנאשם לא הפיק רווחים מפעילותו באופן מידי, סביר ביותר שהוא האמין כי אם פעילותו תצלח - בבוא היום הוא ייזכר ויועלה שמו בפני אלה אשר זכו ליהנות מפירות מאמציו,. הנאשם ציפה כי אלה יגמלו טובה כנגד טובה, שוב בדרך של קיצור הליכים ועיגול פינות, האסורים על פי דין, וגורמים לאי תקינות פוליטית.

בנסיבות אלה, בית המשפט מצא כי אי הרשעת הנאשם הייתה עלולה להעביר מסר שלילי ומסוכן, שכך אולי ראוי ורצוי לנהוג. על כן, נקבע כי חובה להקפיד עם עבירות אלה, ולהפוך אותן לדוגמה למען יראו וייראו. בכך, בית המשפט ביקש לאטום כל פרצה הקוראת לקיצורי דרך שלא כדין של ההליך הדמוקרטי. נקבע כי סלחנות והתחשבות בית המשפט, בעבירות הפוגעות בתקינות ההליך הדמוקרטי, הינה מזערית ביותר, אם בכלל.

לאור זאת, בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, וגזר עליו 8 חודשי מאסר על תנאי, כאשר התנאי הוא שלא יעבור בשנית על העבירות בהן הורשע, במשך שלוש שנים.