גזר דין בהתפרצות ושוד בנסיבות מחמירות של בן מעסיקו לעבודה ושל ביתו
דרגו את המאמר |
|
שופט ביהמ"ש המחוזי בנצרת שאהר אטרש גזר עתה על הנאשם מוחמד יליד כווית, רווק, בן למשפחה תושבת ג’נין, שהורשע בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות והתפרצות למקום מגורים בנסיבות מחמירות, מאסר בפועל למשך 40 חודשים, מאסר על תנאי של שנתיים, קנס בסך 5,000 ₪ ופיצוי למתלונן בסך 15,000 ₪.
רקע
לפני הארוע עבד הנאשם כפועל בבית קליה בבעלותו של עלי מוגרבי אשר נמצא בכפר ריינה, ובמסגרת העבודה, הכיר את חאלד אמארה שעבד אף הוא כפועל בבית הקליה; עלי נותר חייב לנאשם כ- 1,500 ₪ עבור עבודתו בבית הקליה.
בתאריך 30.6.07 הגיעו הנאשם וחאלד לביתו של עלי, אותה עת, נכח בבית בנו מוחמד מוגרבי שהיה כבן 18 שנה. הם שברו את שער הברזל הנמצא בכניסת הבית והתפרצו לבית , תפסו את המתלונן בידיו ודחפו אותו לתוך הסלון בבית;
חאלד ריסס את המתלונן בפניו בחומר אשר גרם למתלונן לכאבים ולצריבה בעיניו ובפניו; הם השכיבוהו וקשרו ידיו באמצעות אזיקון ושמו על פיו סרט דביק. במקביל, התיז חאלד מספר פעמים חומר על פניו של המתלונן. המתלונן ניסה להשתחרר מאחיזתו של הנאשם, אך ללא הועיל. בהמשך, חאלד חתך את כבלי הטלפון בהתאם להוראות הנאשם. הנאשם נטל כיסא הושיב עליו את המתלונן וקשר אותו לכסא ואף כיסה את עיניו באמצעות מפה.
בשלב כלשהו, איים הנאשם על המתלונן באומרו, כי מחוץ לבית ישנם אנשים חמושים ואם ינסה המתלונן לעשות דבר מה, יירו בו. בהמשך, נטלו תכשיטים בשווי 10,000 ₪, כסף מזומן בשווי של 5,000 ₪ ו- 5,000$ וכן שלושה מכשירי טלפון נייד. כתוצאה ממעשיהם נגרמו למתלונן סימני חבלה מתחת לעינו הימנית, אדמומיות על זרועותיו, בכפות ידיו ובגבו.
השופט אטרש ציין
כי אין להכביר מילים אודות חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ואודות תוצאותיהן הרעות והקשות. הן פגעו לא רק ברכושו של עלי, הן פגעו בפרטיותו, בבטחונו האישי ובבטחון משפחתו וכן פגעו קשות בבנו המתלונן, אשר ללא ספק עבר חוויה טראומתית וקשה, לא כל שכן, כאשר המעשים נעשו בתוך ביתו שלו ועל ידי אנשים המוכרים לו. עוד ציין כי במקרה זה הנאשם הורשע בעבירת שוד בנסיבות מחמירות, משבוצע השוד בחבורה על ידי הנאשם ושותפו, שהיו מזוינים במכשיר שיש בו כדי לסכן או לפגוע במתלונן, כאשר בשעת השוד הם תקפו ופגעו במתלונן.
בהינתן כל אלה, ובהתחשב בעבירה הנוספת שבה הורשע הנאשם, עבירה של התפרצות למקום מגורים בנסיבות מחמירות, מן הראוי להחמיר בעונשו ולגזור עליו עונש אשר יבטא את הסלידה הראויה ממעשיו ואת הצורך בהרתעתו ובהרתעת הרבים, ואשר יהא בו כדי ללמדו, כי דרך האלימות והעבריינות אינה משתלמת.
לקולא שקל השופט את הודאת הנאשם בשלב מקדמי, אשר חסכה זמן רב ומשאבים וחסכה את העדתם של המתלונן ואביו; כמו כן, יש את עברו הנקי של הנאשם ובנסיבותיו האישיות כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן וחרטתו.