מאסר לאדם שהורשע בעבירות נשק - מכירת נשק לארגון טרור

דרגו את המאמר

בית המשפט גזר על נאשם שהורשע בעבירות נשק, 6 שנות מאסר בפועל. החלטה זו התקבלה פה אחד והתבססה על חומרת העבירות והעובדה שהנאשם נטל חלק ב"שרשרת המוות" של ארגוני הטרור שפעלו כנגד ישראל.

במקרה דנן, נחתם הסדר טיעון בין הצדדים. במסגרתו, תוקן כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם. הוא הודה בכל העובדות שיוחסו לו והורשע בעבירות של סחר ונשיאת נשק וכן בעבירות של קשירת קשר לפשע וניסיון למתן אמצעים לביצוע פשע. מעובדות כתב האישום עלה כי הנאשם סחר בנשק אשר הועבר מהגדה המערבית לרצועת עזה.

הנאשם הפיק ממעשיו רווח של 300 דולר והנשק נמכר לקצין בעזה. בנוסף, הנאשם הצטרף ללוויה של פעיל ארגון הג'יהאד האסלאמי ונשא שם נשק. יתרה מזאת, הנאשם קשר קשר עם פעילי ארגון ועדות ההתנגדות העממית וחפר עבורם מנהרות שמטרתן הייתה הברחת נשק עבור הארגון ממצרים. בשל אירועים אלו ונוספים, הנאשם הורשע בעבירות שפורטו. עם זאת, הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש.

טיעוני הצדדים

המאשימה עתרה להטלת עונש מאסר ממושך על הנאשם ולצדו עונש מאסר על תנאי. לטענתה, באמצעות כלי נשק שהנאשם הבריח מישראל לעזה, ארגוני הטרור ביצעו פיגועים נגד חיילי צה"ל ואזרחי המדינה. עוד נטען כי בעבירות שכוונו נגד ביטחון המדינה גבר הצורך בהרתעה על שיקולים אחרים כגון נסיבותיו האישיות של הנאשם.

שכן, המטרה הייתה להרחיק מקרב הציבור את מי שנטל חלק ב"שרשרת המוות". המאשימה הוסיפה כי במעשיו של הנאשם הייתה חומרה יתרה בשל העובדה שפעל למען שני ארגוני טרור שונים. בנוסף, בחפירת המנהרה הייתה חומרה יתרה בשל האפשרות להוציא באמצעותה פיגועים ומחבלים לשטח מדינת ישראל.

מנגד, הנאשם טען כי באשר לאישום הראשון, של מכירת הנשק, היה זה אחיו ולא הוא שניהל את העסקה. לדידו, תפקידו הסתכם בכך שתיווך בעסקה ועל כך קיבל תשלום. כמו כן, נטען כי קונה הנשק לא היה חבר בארגון טרור וכי העבירה בוצעה בשנת 2000, ומשכך, התיישנה. באשר להשתתפותו בהלווית חבר ארגון הג'יהאד, הדבר היה בתשלום ולא מרצון. כלומר, לטענת הנאשם הדבר לא נעשה ממניעים אידיאולוגיים ולא עלה לכדי פגיעה באזרחי מדינת ישראל.

באשר לנושא חפירת המנהרות, הנאשם טען כי פעל כפועל, קיבל על עבודתו כסף ולא עשה זאת ממניעים אידיאולוגיים. הוא הדגיש כי לא היו לו הרשעות קודמות בתחום הביטחוני. בנוסף, הוא הביע חרטה על מעשיו והפנים את חומרתם. הוא הודה בעבירות שיוחסו לו, שיתף פעולה עם גורמי החקירה ואף חשף בפני אנשי שירות הביטחון הכללי את מיקומן של המנהרות. לטענתו, הוא ביצע את העבירות על מנת לפרנס את חמשת ילדיו ולדאוג לקיומם.

דיון והכרעה

השופט הדגיש כי מעשיו של הנאשם היו חמורים ולא התמצו רק בסחר בנשק ובנשיאתו במהלך לוויה של פעיל ארגון הג'יהאד האסלאמי. אמנם, הנאשם קיבל כסף עבור השתתפותו, אך העובדה שהוא היה נוכח באירוע ביטאה את תמיכתו בארגוני הטרור. השופט הוסיף כי בחפירת המנהרות הנאשם סייע בהכנת תשתית אשר הייתה אמורה לסייע לארגוני הטרור לבצע פיגועים בחיילי צבא ובאזרחי המדינה. נטען שללא פעולות הנאשם, ארגוני הטרור היו מתקשים להוציא את תוכניתם מהכוח לפועל.

השופט קבע כי על בית המשפט הייתה מוטלת החובה להלחם בתופעה של סיוע לארגוני טרור באופן נוקשה. זאת באמצעות הכבדה בענישתם של אלו שנתנו ידם ל"שרשרת המוות". מנגד, נשקלה העובדה שהנאשם הודה במיוחס לו ובכך חסך זמן שיפוטי יקר וכן נשקלו נסיבותיו האישיות. בסופו של יום, בית המשפט גזר על הנאשם 6 שנות מאסר לריצוי בפועל. כמו כן, הושת עליו מאסר על תנאי לתקופה של 24 חודשים.