מעורבות בשוד באה לידי ביטוי בשמירה על הרכב ונהיגה - מהו גזר הדין?

דרגו את המאמר

השופט הרשיע את הנאשם בסיוע לשוד, על פי הסדר הטיעון שהושג בין הצדדים ודן אותו לעונש מאסר של 3 שנים. השופט נימק את החלטתו בכך שעונש זה ביטא באופן סביר את חומרת העבירות המדוברות אל מול הנסיבות האישיות של הנאשם וקשיי ההוכחה של התביעה.

רקע

במקרה זה, היה מדובר על ביצוע שוד מזוין בחבורה. בשנת 2008 נכנסו שלושה רעולי פנים שזהותם לא הייתה ידועה לביתו של המתלונן, כשברשותם אקדחים. השודדים איימו על המתלונן, אשתו ובתו ודרשו מהם כסף. כל אותה עת, הנאשם המתין לשודדים מחוץ לבית ואפשר להם לבצע את השוד. זאת מאחר והוא הקל על ביצועו, אבטח אותו וסייע להם להימלט מהמקום.

בסופו של השוד, השודדים יצאו מבית המתלונן, נכנסו לרכב שבו הנאשם המתין להם ונמלטו מהמקום, כאשר האחרון הוא שנהג ברכב, בהיותו פסול מנהיגה. במהלך ההימלטות, הנאשם התנגש בגדר של בית והשודדים רגלית מהמקום. הם הותירו אחריהם אקדח ומחסנית עם כדורים אותם החזיקו ללא רישיון. הנאשם הואשם והורשע, על פי הודאתו, בעבירות של סיוע לשוד מזוין בחבורה, החזקת נשק ונהיגה ללא רישיון.

טיעונים לעונש

התובעת הגיעה להסדר טיעון עם הנאשם במסגרתו, יוחסה לו עבירה של סיוע לשוד במקום עבירה של ביצוע בצוותא של שוד. במסגרת הסדר הטיעון, הצדדים הסכימו על עונשו של הנאשם: 36 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.

התובעת הגישה לבית המשפט את גיליון ההרשעות הקודמות של הנאשם וביקשה כי העונש שהוסכם בהסדר הטיעון יתקבל. לדידה, למרות חומרת המקרה והרצון להרתיע מפני ביצוע מעשים דומים בעתיד, הודיית הנאשם הביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ובהבאת המתלונן לעדות. עובדה זו נשקלה לטובת הנאשם. כמו כן, התובעת הוסיפה כי המתלונן בפרשה, אבי המשפחה, נפטר מהתקף לב במהלך ההליך המשפטי ויתר בני המשפחה התבססו על ההסדר שהושג והבטיח להם פיצוי.

נוסף על כך, התביעה התחשבה בקושי ראייתי באשר לידיעת הנאשם אודות מה שהתרחש בתוך הבית. שכן, הוא שימש כנהג ונותר במהלך השוד מחוץ לבית. התובעת טענה כי ההסדר הביא בחשבון את השיקולים הרלוונטיים בתיק ואיזן ביניהם, גם מול מקרים דומים. משכך, התביעה ביקשה מבית המשפט לקבל את ההסדר.

ההגנה ציינה כי מות המתלונן, אבי המשפחה, מהתקף לב, לא פגם בתוקפו של הסדר הטיעון וכי שאר קורבנות העבירה - יתר בני המשפחה, היו מוסמכים להציג את העדויות שלהם. עם זאת, הם תמכו בהסדר המוצע, שכלל רכיב של פיצויים עבורם. זאת ועוד, המשך ניהול התיק עבור התביעה לא היה פשוט עקב קיומן של ראיות נסיבתיות בלבד. על כן, הצדדים הגיעו להסכמה כי בנסיבות העניין היה ראוי לסיים את ההליך, במיוחד לנוכח חוסר הוודאות בדבר התוצאה הסופית של התיק, אם ימשיך להתנהל.

ההגנה ציינה כי הנאשם עסק בשיפוצים והיה עצמאי בעבודתו. היו לו קשיי פרנסה שגברו לנוכח הרשעותיו הקודמות ומוצאו. על כן, ההגנה ביקשה מבית המשפט להקל עם הנאשם בפסיקת הפיצוי.

דיון והכרעה

השופט ציין כי הנאשם הורשע על פי הודאתו, לאחר שהושג הסדר טיעון ובמסגרתו תוקן כתב האישום והופחתה חומרת העבירות. הנאשם הודה בעבירות של סיוע לשוד מזוין בחבורה, עבירות החזקת נשק ואיסור לנהוג בלי רישיון נהיגה. הוא הוסיף שהצדדים להטיל על הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי כספי לבני משפחתו של המתלונן.

השופט פירט את השיקולים להחמרה בעונשו של הנאשם והשיקולים להקלה. מחד, התובעת הגישה לבית המשפט את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם שהכיל 20 רישומים לגבי עבירות של אחזקת סכין, גניבה, בריחה ממעצר, תקיפה, איומים ואחזקת סמים לצריכה עצמית. מאידך, למרות העבר הפלילי המכביד, התובעת וההגנה ביקשו לכבד את הסדר הטיעון שביטא, לשיטתם, ענישה הולמת. כמו כן, הנאשם עצמו פעל כדי להגיע להסדר טיעון ובכך נחסך זמן שיפוטי יקר. נוסף על כך, בית המשפט התבקש להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם ובקשיי פרנסתו.

לאחר שקילת מכלול הנסיבות וטענות הצדדים, השופט קבע כי ההסדר אכן שיקף עונש הולם ומשכך, הוא קיבל אותו. השופט סבר כי העבירות שבהן הנאשם הואשם היו חמורות ביותר, ובמיוחד עצם הנהיגה ברכב בהיותו בשלילה. השופט ציין כי התנהגות זו ביטאה זלזול בחוק, בבתי המשפט ובביטחון הנהגים. למרות זאת, העונש היה מספק.