עבירות מין שבוצעו בצעיר הלוקה בתסמונת אספרגר - מאסר בפועל לנאשם

דרגו את המאמר

בית המשפט השית על נאשם שהואשם בביצוע מעשים מגונים ומעשי סדום שבע שנות מאסר. השופטים נימקו את החלטתם בכך שהוכח כי הנאשם היה מודע להיעדר ההסכמה מצד המתלונן אך למרות זאת המשיך במעשיו לשם סיפוקו המיני, ואף לא הביע כל חרטה, צער או הבנה של הפסול במעשים אלו.

רקע

במקרה דנן, הנאשם הורשע בעבירות של מעשה סדום, מעשה מגונה וכליאת שווא. האירוע המדובר התרחש עת הנאשם פגש במתלונן, שסבל מתסמונת אספרגר, ליד התחנה המרכזית והציע לו ללון בביתו. הנאשם הבטיח למתלונן להחזיר אותו לביתו מאוחר יותר. המתלונן הסכים ומשהשניים הגיעו לדירה, הנאשם החל לגעת באיבריו המוצנעים של הצעיר, ביצע בו מין אוראלי והחדיר אליו את איבר מינו. במקביל, הנאשם ליטף את המתלונן בכל חלקי גופו תוך שהאחרון הביע התנגדות. המתלונן ניסה לברוח מהדירה, אך היא הייתה נעולה. רק בשעות אחר הצהריים של אותו יום המתלונן הצליח לברוח ויצר קשר עם השוטרים.
 

בית המשפט פסק כי הנאשם היה מודע להתנגדותו של המתלונן, ולכל הפחות היה יכול לחשוד כי המתלונן לא היה מעוניין בקשר זה. הנאשם לא טרח לשאול את המתלונן ולברר עימו אם הוא הסכים לקיום יחסי המין ואף לא בירר עמו את הסיבה האמיתית שלשמה הגיע לדירתו. לפיכך, הנאשם נמצא אשם בביצוע מעשה סדום ומעשה מגונה.

גזר דין

התובע הציג בפני בית המשפט את גיליון הרשעותיו של הנאשם. ממנו עלה כי הלה נתן את הדין בשתי הזדמנויות בעבר לפני בית משפט השלום בנצרת. בשנת 2000 הוטלו על הנאשם 10 חודשי מאסר על תנאי לאחר שהורשע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממש. בשנת 2007 הושת על הנאשם קנס כספי לאחר שהורשע בביצוע עבירה דומה.

התובע טען כי הכרעת הדין בעניין זה הייתה צריכה לשקף את הפחד המתמיד שמקנן בלב הורי הילדים, פן יפגשו אדם זר שיפתה אותם ברחוב וילכו עמו. אמנם, המתלונן לא היה ילד, אך היה ניתן להקבילו לכזה בשל תסמונת האספרגר ממנה סבל. התובע הוסיף כי הנאשם לא התעניין במצבו של המתלונן אלא ראה בו אמצעי לסיפוק צרכיו המיניים ותו לא.

לדעת התובע, הנאשם לא קיבל על עצמו אחריות על מעשיו, בניגוד לדברי מומחה ההגנה. לא זו אף זו, התובע ביקש לדחות את כל האמור בחוות דעת המומחה. זאת היות ולדעתו היה מדובר בחוות דעת שטחית ללא עיגונים עובדתיים. בנוסף, נטען שחוות הדעת הייתה מלאה בסתירות. לטענת התובע, לא היה מדובר באירועים שהיו מצויים ברף הנמוך או בינוני של עבירות המין ולפיכך הוא ביקש מבית המשפט להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל של מספר שנים, בתוספת פיצוי כספי למתלונן.

ההגנה הגישה חוות דעת בעניינו של הנאשם שכללה הערכה לגבי רמת מסוכנותו המינית. בחוות הדעת נאמר כי הנאשם לקח אחריות מלאה על כך שיזם את הקשר המיני כשהוא פירש את התנהגות המתלונן כהסכמה, לאור העובדה שהיה תחת השפעת אלכוהול. עוד נאמר כי לנאשם היו דפוסי התמכרות לאלכוהול, דבר שגרם להסרת עכבות בהתנהגותו המינית. המומחה ציין כי לנאשם לא היה רקע קודם של עבריינות מין, מדובר היה באדם מבוגר בעל עבודה, אשר ביצע את העבירה בביתו הפרטי ולא במקום ציבורי. לאחר שקלול כל הנתונים, המומחה הגיע למסקנה כי הנאשם היה ברמת מסוכנות בינונית נמוכה לביצוע עבירות מין בעתיד. כמו כן, עצם קיומו של ההליך המשפטי ומעצרו של הנאשם, היוו עבורו גורם מרתיע.

ההגנה טענה כי נסיבות החיים הקשות של הנאשם, העובדה שלא היו לו דפוסי התנהגות שהצביעו על סטייה מינית וחוות דעת המומחה הובילו לכך שלא היה מקום להחמיר עמו. ההגנה נתנה הסכמתה לכך שהיה מקום לפצות את המתלונן פיצוי כספי, אך בהתאם ליכולתו הכלכלית הדלה של הנאשם.

גזר דין

לאחר עיון בחוות דעתו של המומחה מטעם ההגנה, שמיעת העדויות ובחינת החומר הרלוונטי, הגיעו השופטים למסקנה כי לא היה מקום לקבל את טענות ההגנה. ראשית, נקבע כי חוות דעתו של המומחה לא הייתה מבוססת דייה והתעלמה מחקירת הנאשם והמתלונן במשטרה. כמו כן, המומחה יצא מתוך נקודת הנחה כי הנאשם קיבל על עצמו אחריות על מעשיו והביע צער, אך הדבר לא הוכח במציאות. כלומר, המומחה קבע כי הנאשם הביע חרטה, מבלי שהדבר באמת נאמר או הובע במציאות. משכך, לא ניתן משקל משמעותי לחוות דעת המומחה והשופטים לא שוכנעו כי מסוכנותו של הנאשם הייתה ברמה בינונית נמוכה.

מנגד, הם קיבלו את טענת התביעה לפיה מעשיו של הנאשם היו בתווך. מחד גיסא, לא היה מדובר במעשים בדרגת חומרה גבוהה, אך גם לא נמוכה. לזכותו של הנאשם ניתן היה לזקוף את העובדה כי הוא לא עשה שימוש בכוח, לא השתמש באיומים ולא הפעיל אמצעי לחץ שונים כלפי המתלונן. כמו כן, לא היה לו עבר פלילי מכביד. בית המשפט התחשב אף בגילו של הנאשם ובמצבו האישי הקשה. מאידך גיסא, המעשים היו חמורים ובזויים. בסופו של יום, השופטים גזרו על הנאשם מאסר בפועל למשך שבע שנים ושנתיים מאסר על תנאי. כמו כן, הוא חויב בתשלום פיצוי כספי למתלונן בסך של 50,000 ₪.