3 שנות מאסר בגין התפרצות לדירות

דרגו את המאמר

השופט גזר על נאשם בעל רקע של עבירות רכוש וסמים, 3 שנות מאסר בגין עבירות של התפרצות לדירות, הסגת גבול וגניבה. השופט קבע כי במאזן השיקולים הכולל, נטיית הנאשם להתנהגות עבריינית והחשש לשלום הציבור הצדיקו הטלת עונש חמור לעומת השיקולים לקולא.

רקע

הנאשם הודה והורשע בהתפרצות לדירות מגורים בשנת 2008. זאת לאחר שבשנת 2006 הוא התפרץ למספרה בתל אביב ולדירת מגורים ואף תקף את המתלוננת שנכנסה לבית בעת ההתפרצות. הנאשם ביצע חלק מהעבירות תוך שימוש במכשירי פריצה שהחזיק, וגרם נזק למנעולי הדירות. בחלק מהמקרים הוא אף הצליח לגנוב רכוש וכסף. בנוסף, הנאשם הורשע בשנת 2001 בעבירות של התפרצות לדירה והסגת גבול. כמו כן, הוא הורשע בעבירות רכוש שונות ועבירות סמים כשהיה נער.

כתב האישום בתיק הישן שהתנהל נגדו בשנת 2001 הוגש ונמחק שלוש פעמים. זאת עקב אי איתורו של הנאשם. לאחר שאותר, התיק התנהל תוך דחיות מרובות, הוצאת צווי מעצר לנאשם ובזבוז זמן שיפוטי יקר. בסופו של דבר, הנאשם הודה בהאשמות במסגרת הסדר טיעון, הוא הורשע והרשעתו בוטלה לאחר שהודיע על כוונתו לצרף את התיק לדיון הנוכחי.

במרץ 2008 הוגש כתב האישום בתיק העיקרי יחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים. הנאשם הודה והורשע בעבירות שיוחסו לו כבר בהקראת כתב האישום הראשונה,בחודש יולי 2008. משם ואילך התקיימו דיונים שעיקרם היה בבקשת הנאשם לתסקירי שרות מבחן והטיעונים לעונש.

מתסקיר שירות המבחן שניתן בתיק הישן, עלה כי לנאשם הייתה בעיית התנהגות שהחלה עוד בילדותו. שרות המבחן מצא כי לנאשם הייתה בעיה של שימוש בחומרים ממכרים, הוא התקשה לגלות תובנה והבנה לגבי הצורך שלו בטיפול ואף להתמיד בו. לפיכך, שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית בעניינו.

החלטת בית המשפט

למרות התנגדותה של התביעה, ולאור בקשת הסנגור, השופט החליט להורות על הוצאת תסקיר גם בתיק הנוכחי. זאת בעיקר לאור העובדה שהתסקיר הקודם לא התייחס כלל לעבירות ה"חדשות" שהנאשם ביצע. התסקיר החדש הצביע על כך שהנאשם שב לטיפול, אך מחויבותו והתמדתו לא הייתה ברורה. בנוסף, מהתסקיר עלה כי הנאשם היה במצב מאוזן יותר, נמנע משימוש בסם וניסה להשתלב במסגרת תעסוקתית אך התקשה בכך והיה זקוק לטיפול מתאים.

השופט ציין כי היה מדובר בנאשם שהודה והורשע בארבע התפרצויות לדירה ובהתפרצות לעסק. הרקע לביצוע העבירות היה אורח החיים השלילי של הנאשם, מצבו המשפחתי הבעייתי, שימוש בסמים וגורמים פסיכיאטריים נוספים שגרמו לכך. לדעת השופט, הסיכוי לשיקומו של הנאשם, כפי שעלה מתסקירי שרות המבחן, היה סיכוי נמוך, בכלל. על כן, כל עוד הנאשם לא השתקם היה צורך להגן על הציבור מפניו ולהעדיף את האינטרס הציבורי על פני כל אינטרס אישי של הנאשם.

השופט ציין כי את העבירות ה"חדשות" הנאשם ביצע בחודש מרץ 2008 תוך שהוא המתין לתסקיר שרות המבחן אליו נשלח על ידי בית המשפט בגין עבירותיו בתיק ה"ישן". כל התנהלותו באותו תיק שידרה אדישות לעובדה שהוא נמצא בעיצומו של הליך פלילי. מכך השופט הסיק כי הייתה קיימת אינדיקציה ביחס לאפשרות שהנאשם יחדל מעבירותיו בעתיד.

מנגד, הנאשם הודה וחסך מזמנו של בית המשפט והיה ניתן לראות בהודאתו משום חרטה על מעשיו; הנאשם נגמל משימוש בסמים, כך לפחות טען ומאז הרשעתו בגין עבירות סמים בנערותו ועד לקרות האירועים הנוכחיים לא נרשמה לחובתו שום הרשעה פלילית. בסופו של דבר, לאחר איזון בין השיקולים השונים, השופט גזר על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 3 שנים, מאסר על תנאי לתקופה של 15 חודשים, פיצוי בסך של 2,000 ₪ לכל אחד מבעלי הדירות אשר נפרצו וקנס בסך של 5,000 ₪.