מעשה מגונה בנסיבות אינוס ומעשה מגונה בפומבי בפסיטבל סגול

דרגו את המאמר

הרכב שופטי ביהמ"ש המחוזי בחיפה גזר על הנאשם זמיר תושב פרדס חנה, אב לשלושה ילדים, מדריך בהוסטל לפגועי נפש, אשר הורשע בבצוע מעשה מגונה בנסיבות אינוס ומעשה מגונה בפומבי בנסיבות מחמירות במתלוננת בת 10 , בת של חבריו במהלך פסטיבל "סגול" בחוף דור, 50 חודשי מאסר מתוכם 36 חודשי מאסר בפועל, והיתרה על תנאי , ובהתחשב בסכום הפיצוי שהופקד על ידי הנאשם מיוזמתו לטובת המתלוננת בסך של 10,000 ₪, פסקו לה פיצוי נוסף בסך של 5,000 ₪.

הרכב השופטים: אב"ד יוסף אלרון והשופטים כמאל סעב ו משה גל עד.

רקע:

מזה 5 שנים היה הנאשם חבר עם משפחתה של המתלוננת קטינה ילידת 01.12.98 ונהג להתרועע עימם. בינו ובין המתלוננת פער גילאים של 45 שנה.

ביום 23.10.08, שהתה המתלוננת יחד עם חברים בפסטיבל "סגול" בחוף דור ובסמוך לשעה 22.30, פגשה את הנאשם שוחחה עימו וביקשה שיאפשר לה להתקשר לאמה מהטלפון הנייד שלו. הנאשם אמר לה כי בטלפון הנייד אין קליטה, והוביל אותה למקום מרוחק יותר, שם איפשר לה לשוחח עם אמה בפלאפון שלו.

לאחר מכן סיפר לה על פנטזיה שהיתה לו, לדבריו, שבה היו מחובקים, תפס את ידיה כאשר היא עומדת מאחוריו, והניחם מעל בגדיו, באזור איבר מינו, פעמיים ללא הסכמתה ותוך שניסתה להתחמק ממעשיו.

 בנוסף, בנוסף, הוציא איבר מינו ממכנסיו, הניח עליו את ידיה של המתלוננת ללא הסכמתה, והוביל את ידיה בתנועות אוננות תוך שהוא אומר לה להמשיך. משהבחין כי היא עדיין מתנגדת, עזב את ידיה, הסתובב לעברה ואמר לה להסתכל תוך שהוא ממשיך לאונן. בשלב זה, הצליחה המתלוננת לבעוט ברגלו, וברחה מהמקום.

בתסקיר קצינת המבחן ציינה כי להתרשמותה, לנא שם תפיסה מוטעית בנוגע לקרבן ולרצונותיו המיניים ביחס אליה כפי שבאו לידי ביטוי בעבירה. בין היתר ציינה כי הנאשם ביצע את המיוחס לו למרות הסיכונים באותה סיטואציה, דבר המצביע על קשייו להשתלט על ייצרו וכי ראה במתלוננת פרטנר שוויוני למימוש צרכיו המיניים, תוך התעלמות מפער הגילאים ביניהם (קרוב ל- 45 שנים).

 כן הבהירה שמהתייחסותו לביצוע העבירות בלטו שינויי חשיבה, שהינם אופייניים לעברייני מין אשר מאפשרים להם לבצע את המעשים בלא שיחושו רגשי אשמה בעת ביצועם.

משקלול כל הנתונים והערכת הסיכון בשילוב הבעת מוכנותו של הנאשם להשתלב במסגרת טיפולית, המליצה להטיל עליו צו מבחן במסגרתו יוכל להשתתף בקבוצה טיפולית ייעודית לעברייני מין המתקיימת בשירות. עוד הוסיפה, כי להערכתה עונש מאסר בפועל לא יאפשר תהליך שיקומי, ובכך, תגבר הסבירות להישנות העבירות וכי שילוב של "ענישה קונקרטית" עם טיפול עשויים להוביל להפחתת חזרתיות.

הרכב השופטים ציין כי במקרה זה מ דובר בהתנהגות ומעשים המעוררים סלידה ושאט נפש רבה שכן הנאשם ניצל את הקשר החברי בינו לבין משפחת קרבנו עת פגש באקראי במתלוננת, ילדה בת 10 שנים בחשכת הלילה על חוף הים, וניצל את העובדה כי שהתה ללא הוריה ואת מעשיו בצע בכוונת מכוון ומחשבה לפגוע בה מינית, באין מפריע, ל"הגשים" לדבריו, פנטזיה בעלת אופי מיני שהיתה לו כלפיה. כן הבהירו כי אין ספק כי הנאשם מצא במתלוננת מטרה נוחה וזמינה לסיפוק צרכיו המיניים המעוותים .

אשר למתלוננת ציין הרכב השופטים : "אין לנו אלא לשבחה על יכולתה לעמוד למול הנאשם, להתנגד למעשיו ואף להדוף אותו מעליה למרות, כאמור, שזה עשה הכל להרחיקה מהסביבה בה שהתה על מנת להקל על עשיית המעשה הנלוז שביקש לבצע בה, באין מפריע".

השופטים הבהירו כי עם כל הכבוד להמלצת שירות המבחן, אין בידיהם לקבל המלצה שלא לשלח את הנאשם למאסר. שירות המבחן מפנה להיבטים שיקומיים אלה ואחרים ומבליט את הפן השיקומי אולם, תפקידו של בית המשפט ליתן דעתו למכלול השיקולים של ההליך הפלילי ובכלל זה, עניינים ששירות המבחן אינו מופקד עליהם, וכך גם יש לנהוג במקרה זה בדחותם את המלצת שירות המבחן בעניינו.

בהתייחס למתלוננת הבהירו השופטים כי היקף הפגיעה שנגרמה לה הוא עניין אינדיווידואלי שטרם ניתן לאמוד אותו בשלב זה בגין גילה הצעיר, עד סופו ויתרה מזו, כעולה מחוות דעתה של הפסיכולוגית הקלינית המטפלת בה, השפעת המעשה מוצאת, כבר, את ביטויה בהתנהלותה היום יומית של המתלוננת וסביר להניח כי תמצא את ביטויה אף בתקופה מאוחרת יותר של חייה.

במסגרת שקולי הענישה נלקחו בחשבון: הודיית הנאשם בפתח משפטו, חסכון הזמן של רשויות האכיפה וחסכון הזמן השיפוטי כאחד, עובדת היות הנאשם חף מרישומים פליליים קודמים, המסמכים בשבח התנהלותו ותרומתו לקהילה, וכן הרצון לפצות את המתלוננת עוד בטרם ייגזר דינו.