הכרעת דין למטפלות במעון בעבירה של השארת ילד בלא השגחה

דרגו את המאמר

השופט הרשיע מטפלת במעון ילדים בעבירה של השארת ילד בלא השגחה לאור העובדה שהתרשלה במילוי תפקידה כ"שומרת סף". עם זאת, השופט זיכה מאישום זה שתי המטפלות נוספות שנאשמו בעבירה.

במקרה דנן, שלושת הנאשמות שימשו כמטפלות במעון ילדים. הן השאירו קטין פעוט בן שנה ועשרה חודשים ללא השגחה ראויה, והוא יצא מהמעון והסתובב בכביש הסמוך. אחת מאמהות ילדי הגן הבחינה בפעוט והכניסה אותו חזרה לכיתה. לנוכח עובדות אלו, נטען כי שלושת המטפלות סיכנו בהתנהגותן הרשלנית את חיי הקטין.

טענות הצדדים

הנאשמות כפרו במיוחס להן בכתב האישום ולכן נשמעו ראיות. לטענתן, בעצם הגשת כתב האישום נגדן הן הופלו לרעה. שכן, רוב התיקים הדומים שנפתחו במשטרה נסגרו מחוסר עניין לציבור. נוסף על כך, נטען כי מנהלת המעון נשאה באחריות גדולה כבדה יותר מתוקף תפקידה, אך לא הוגש נגדה כתב אישום וזו הייתה הפליה נוספת. למעשה, הנאשמות לאכיפה בררנית שהצדיקה את ביטול כתב האישום.

לגופו של עניין, הנאשמות טענו כי לא התרשלו. הנאשמת 1 טענה כי הועסקה במעון ככוח עזר בלבד ולא הייתה מוטלת עליה החובה לשמור על דלת הכניסה. הנאשמת 2 טענה כי נקטה בכל האמצעים הסבירים בהם הייתה צריכה לנקוט על מנת למנוע את המקרה. הנאשמת 3 טענה כי פעלה על פי סדרי הביטחון במקום. משכך, לא התרשלה.

מנגד, המאשימה דחתה את טענות הנאשמות ועמדה על כך שהחלטותיה נבעו משיקולים ענייניים. לגופו של עניין, המאשימה טענה כי הנאשמות פעלו בניגוד להנחיות ולנהלים שהיו קיימים במעון ולא נקטו אמצעים סבירים למנוע את המקרה.

דיון והכרעה

השופט החליט לזכות שתיים מתוך שלושת נאשמות. הוא ביסס את החלטתו על התשתית הראייתית שהוצגה בפניו וקבע כי לא הייתה מחלוקת עובדתית לעניין יציאת הקטין מתחומי המעון. עם זאת, עלתה שאלת סיבת יציאתו של הקטין מהמעון - האם הדבר התאפשר בשל רשלנות הצוות? השופט ציין כי במעון הונהג נוהל בטיחות במסגרתו אחת מהמטפלות נדרשה לשבת על כיסא סמוך לדלת הכניסה בשעה שהילדים מגיעים ועוזבים את הגן. זאת כדי למנוע יציאה של ילד ללא ליווי מבוגר. במקרה זה, לא הייתה מטפלת שישבה סמוך לדלת ולכן יציאתו של הקטין התאפשרה.

השופט בחן את העובדות ואת חלוקת התפקידים הפנימית שהייתה נהוגה בגן ומצא כי הנאשמת 2 היא שלקחה על עצמה אותו יום את השמירה על הדלת. מהעדויות עלה כי המטפלות הנוספות היו אחראיות באותו יום על מתן מענה לצרכים המיידים של הילדים, ריכוזם והפעלתם בכיתה. תחום אחריות של תפקידים אלו הוגדר באופן ברור בנהלי ההנחיות ולא חייב פקוח על דלת הכיתה, היות ותפקיד זה הוטל על "שומרת הסף". משכך, השופט קבע כי הנאשמות 1 ו-3 לא התרשלו בביצוע תפקידן ולא היו אחריות לבריחת הפעוט מהמעון. לא זו אף זו, לנאשמות לא הייתה אפשרות מעשית להשגיח על דלת הכיתה, היות ואחת נכחה בחדר ההחתלה והשנייה ישבה בקצה הכיתה, כך שלא הייתה יכולה לראות את הדלת.

עם זאת, נקבע שהנאשמת 2 היא שהפרה את חובתה לשמש כ"שומר סף" באותו יום ולמנוע את יציאת הילדים מהמעון ללא הוריהם. שכן, היא נעדרה ממקומה ליד הדלת ולא סיפקה כל הסבר מתקבל על הדעת מדוע לא מילאה את תפקידה. לפיכך, השופט החליט להרשיע אותה בגין עבירה של השארת קטין ללא השגחה רצויה.

השופט ציין כי בנוגע לטענת האפליה שהועלתה על ידי הנאשמות, לא היה בה כל בסיס ולא הוכח כי מנהלת המעון התרשלה בהתנהגותה. למעשה, השופט שוכנע כי המנהלת נקטה בכל האמצעים הסבירים בכדי להדגיש בפני צוות הגן את חשיבותם של נהלי הבטיחות ואת חובתן כגננות למנוע את יציאת הקטינים מהמעון ללא הוריהם. משכך, הוא דחה את הטענה בדבר אכיפה בררנית.