הורשע בעבירת נסיון למעשה מגונה במתלוננת והפרת אמונים

דרגו את המאמר

הרכב ביהמ"ש המחוזי בחיפה גזר עתה על הנאשם שי פרגר בן 34 , לשעבר פקיד עזר בבימ"ש השלום בחיפה, שהורשע בעבירת ניסיון למעשה מגונה במתלוננת ובעבירת הפרת אמונים וזוכה מעבירה של חטיפה לשם ביצוע עבירת מין: 10 חודשי מאסר, מתוכם 4 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בדרך של עבודת שירות והיתרה מותנית ופצוי המתלוננת בסך של 10,000 ₪. כמובן, אין בכך מניעה מצד המתלוננת מלמצות זכותיותיה בתביעת נזיקין.

הרכב השופטים: אב"ד סגן הנשיא אילן שיף והשופטות חני הורוביץ וצילה קינן.

רקע:

הנאשם שימש כפקיד עזר בבית משפט השלום בחיפה והמתלוננת עבדה באותה תקופה במשרד עורכי דין בחיפה ונהגה, במסגרת עבודתה, להגיע מדי יום לבית המשפט. ב-14/3/05 הגיעה המתלוננת לבית המשפט ומייד לאחר מכן פנה אליה הנאשם וביקש ממנה לסור עמו לשם קבלת טופס לביצוע במסירה אישית, לבחורה המוכרת לה. המתלוננת, אשר הכירה אותו במסגרת עבודתה ורחשה לו אמון, התלוותה אליו. הנאשם הובילה אל השטח ה"סטרילי" שבקומה השלישית בבניין באמצעות כרטיס עבודה מקודד והכניסה לאחת מלשכות השופטים, שלא היתה מאויישת באותה עת וסגר אחריו את הדלת.

בהיותם בלשכה ובאופן מפתיע, התקרב הנאשם אל המתלוננת, פתח את רוכסן מכנסיו, נגע באיבר מינו ומשך בחולצתה, באמרו לה "יש לך חזה מהמם תראי לי אותו...". המתלוננת, אשר נרתעה וחשה מבוהלת, הצמידה אסופת מסמכים שהחזיקה בידה אל חזה בחוזקה, התרחקה לאחור ודרשה מהנאשם שלא יגע בה, שיפסיק את מעשיו וייתן לה לצאת מהלשכה אולם הוא התעלם מבקשותיה והמשיך במעשיו.המתלוננת חיפשה דרך מפלט והחלה להסתובב בבהלה בתוך הלשכה ותוך כדי כך חשף הנאשם את איבר מינו בפניה וחרף אי הסכמתה למעשיו, אונן בנוכחותה עד שבא על סיפוקו. המתלוננת עזבה מייד כשהיא נסערת ובוכה.

הרכב השופטים ציין כי מעשיו של הנאשם מכוערים וכי הפר את האמון שניתן בו ע"י מערכת השפיטה, שאיפשרה לו להכנס באמצעות כרטיס מגנטי ללשכת שופטים, כמו כן הפר את האמון שנתנה בו המתלוננת, שהצטרפה אליו בהכנסו ללשכת שופט בלתי מאויישת.

וכדבריהם: "נראה, כי מעשיו היו מתוכננים. משתקף אותו יצרו, ראה לנגד עיניו רק את צרכיו שלו, והתעלם מרצונה של המתלוננת. משנחקר ועמד למשפט ואף לאחר הרשעתו, לא נטל אחריות על העבירה המינית שעבר. הוא התמיד בקו הגנה של הכפשת המתלוננת, כאילו מ דובר במעשה מיני, שנעשה בשיתוף פעולה עמה. נקל לתאר את הסבל שהיה מנת חלקה של המתלוננת, שהנה אשה נשואה. לא רק בעת האירוע נאלצה לסבול ממעלליו אלא גם לאחריו, משנאלצה להתגונן נגד הטיעון כי בינה לבין הנאשם התקיימה מערכת יחסים, שנסתיימה במעשה מיני משותף ומרצון".

ההרכב הוסיף כי גם האמור בחוות דעת שירות המבחן בדבר פוטנציאל הסיכון הנובע מהנאשם לרצדיביזם, יעמוד לנגד עיניו וכי מעשיו של הנאשם ראויים להתייחסות מחמירה אלא שלא ימוצה עמו הדין בשל הנימוקים הבאים:

זו הסתבכותו הראשונה עם החוק והוא איש עבודה שניהל אורח חיים נורמטיבי; הוא הואשם מלכתחילה בעבירת חטיפה, שעונשה עד 20 שנות מאסר ובסופו של דבר, זוכה מעבירה זו והורשע בעבירות קלות יותר ממה שיוחסו לו. לו יוחסו לו עבירות אלו מלכתחילה, היה עומד לדין בפני דן יחיד בבימ"ש השלום; הנאשם עבר עינוי דין שכן כתב האישום הוגש כשנתיים ושלושה חודשים לאחר האירוע, בשל התמשכות החקירה והצורך בהשלמתה. נראה, כי החקירה בתיק זה היתה יכולה להסתיים תוך פרק זמן קצר. הכרעת הדין ניתנה כ-3.5 שנים לאחר האירוע; זמן קצר לאחר האירוע הושעה מעבודתו ולאחר שהוחזר לעבודה לפרק זמן של 5 חודשים, פוטר ומצבו הכלכלי הורע משמעותית ובינתיים,הוא התחתן, אשתו בהריון ויש להניח כי פתח בפרק חדש בחייו.

עוד ציין ההרכב כי הממונה על עבודות השירות קבע, כי בשל העובדה שלא ניתן לשלול את מסוכנותו המינית, לא יוכל להמליץ על התאמתו של הנאשם לעבודת שירות. עם קבלת חוות דעת זו ביקש הסניגור דחייה במתן גזר הדין על מנת לשקול הגשת חוות דעת מקצועית מטעמו לממונה, שתשלול את מסוכנותו המינית של הנאשם , ביהמ"ש נעתר והנאשם אכן נבדק ע"י פסיכותרפיסט שהביע דעתו, כי הנאשם נמצא ברמת מסוכנות נמוכה לביצוע עבירות מין בעתיד. אי לכך, המליץ הממונה על מקומות אפשריים לביצוע עבודת השירות.