החזקת הרואין בכמות של כ- 30 ק``ג שיובאה מלבנון לישראל

דרגו את המאמר

סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בחיפה השופט אילן שיף גזר עתה על שני נאשמים מראמה, העצירים ענאן בן 19.5 ועמיר בן 19 שהורשעו עפ"י הודאתם בהתאם להסדר טיעון בעבירות של החזקת סם מסוכן מסוג הרואין בכמות כוללת של כ- 30 ק"ג שלא כדין ושלא לצריכה עצמית, שהוברחו מלבנון לישראל, 12 שנות מאסר, מתוכן 8 שנים לריצוי בפועל והיתרה מותנית.

עובדות המקרה

מעובדות המקרה כפי שפורטו בכתב האישום המתוקן עולה כי, בסמוך ליום 25.3.08 נשלחו הנאשמים על ידי אחרים להביא עבורם סמים ממקום מחבוא ליד גדר הגבול עם לבנון. הנאשמים הגיעו לנקודת גבול 133 וכל אחד מהם לקח מהמקום תיק גב ובו כמות סם. בשני תיקי הגב היו 60 אריזות שהכילו סם מסוכן מסוג הרואין בכמות כוללת של 30 ק"ג ו- 55.3 גר’ . שני הנאשמים נתפסו בסמוך לנקודת גבול 134 על ידי שוטרים, כשעל גבו של כל אחד מהם תיק ובו נתפסו הסמים.

השופט שיף ציין כי :" אין צורך להכביר מילים על הנזק הגדול הטמון בהחזקה, שלא לצריכה עצמית, של סם ההרואין בכמות כה גדולה. הנזק הגלום בסם ההרואין הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. חדשים לבקרים אנו עדים לנזק המצטבר לחברה וליחיד כתוצאה מהתמכרות לסם וכתוצאה מהצורך העז לממן את רכישתו. הצורך במימון הסם מעלה את מפלס הפשיעה וצריכת הסם פוגעת קשות בבריאותו של המשתמש, עד כדי סכנת חיים. נטל נזקיו של המשתמש נופל לרוב על כתפי הציבור. אם לא די באמור לעיל, אזי ניתן להתרשם גם מחוות דעתו של ד"ר מהל אודות נזקי סם ההרואין. המחזיק בסם, אף אם אינו המייבא שלו או הסוחר בו, אינו אלא חולייה חשובה ומהותית בפשיעת הסמים. נכון אמנם כי העבריין העיקרי בפרשה שבפניי הנו הבעלים והמייבא של הסם לצורך מסחר בו, אך גם חלקם של המחזיקים הנוטלים את הסם והמעבירים אותו לבעלים והסוחר, הנו כאמור רב".

עוד הבהיר השופט שיף כי כמות הסם במקרה זה הינה גדולה , כי הברחת הסמים הקשים מלבנון לישראל מבוצעת פעמים הרבה ובכמויות גדולות ונראה כי זהו סיכון נוסף, לשאר הסיכונים הפוטנציאליים, הנובעים מגבולנו עם לבנון.

השופט הבהיר כי בנסיבות הענין, אינו שותף לביקורתו של עו"ד יפתח על המשטרה שלא סיכלה את ביצוע העבירה עוד בטרם הגיעו הנאשמים אל חבילות הסם, שכן הלחימה בפשיעה מחייבת לעיתים התחקות אחר העבריין עד לביצועה המושלם של העבירה, שאם לא כן, עלול מבצע תפיסת הסם ואיסוף הראיות להכשל.

לקולא התחשב השופט שיף בשקולים הבאים:

א. המ דובר בנאשמים צעירים, שבעת ביצוע העבירה היו כבני 18 ומספר חודשים. מקובל במקומותינו שאין ממצים את הדין עם עבריינים צעירים על מנת ליתן להם הזדמנות להשתקם.

ב. עברו של נאשם 2 נקי לחלוטין ואילו נאשם 1 הסתבך, בעודו קטין, בעבירת אלימות אחת ולא הוטל עליו בגינה עונש מאסר. שני הנאשמים ירצו אפוא לראשונה עונש מאסר בגין העבירה הנדונה.

ג. הנאשמים הודו, במיוחס להם בכתב האישום המתוקן, מיד לאחר שהסתיים דיון בעניינם בביהמ"ש העליון וצומצם ההיקף של תעודת החיסיון שהוצאה במקרה זה ע"י שר הבטחון.

ד. נותרה עדיין תקווה כי בסיוע המשפחות הנורמטיביות של הנאשמים, יחזרו הללו לדרך הישר והלקח שלמדו והחרטה שהביעו יתממשו לכדי הטבת דרכיהם.