עבירות מין שבוצעו בצעיר הלוקה בתסמונת אספרגר

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 4.0 מתוך 5

הרשעת אדם בביצוע מעשים מגונים בחולה אספרגר

על פי כתב האישום, הנאשם ניגש למתלונן בהיותו שיכור כאשר האחרון ישב בתחנה המרכזית בפ"ת על ספסל, והזמין אותו לישון עימו בביתו. המתלונן, צעיר בן 22 אשר לוקה בתסמונת אספרגר, נענה להצעה. כאשר השניים הגיעו לדירתו של הנאשם, האחרון נעל את הדלת ושידל את המתלונן לשפוט בגדיו. לאחר מכן, הנאשם ביצע במתלונן מעשי סדום ומעשים מגונים. הנאשם נרדם בחלוף מספר השעות והמתלונן נמלט מהמקום לאחר שהוא הצליח למצוא את מפתחות הדירה.
הנאשם טען כי הוא לא הסתיר את מפתחות הדירה, וכי המעשים אשר בוצעו נעשו בהסכמה.

כפי שצוין לעיל, המתלונן במקרה דנן לוקה בתסמונת אספרגר. מדובר בתסמונת אשר חלק מהסימפטומים שלה כוללים נטייה של החולה לרצות את הסובבים אותו. אי לכך, הנאשם טען כי ייתכן והמתלונן לא רצה בקיום יחסי מין עימו, אך הוא לא השכיל להפגין התנגדות לכך. הנאשם טען כי "לא הייתה סיבה לחשוב כי הלה אינו מעוניין בקשר המיני".
 

תסמונת אספרגר

כאמור, המתלונן סובל מתסמונת אספרגר. הסובלים מתסמונת הינם בעלי יכולות אינטלקטואליות נורמליות. עם זאת, הם מתקשים בניהול תקשורת בלתי מילולית. לוקים בתסמונת אספרגר עלולים להיתקל בקשיים ביצירת תקשורת עם הזולת, וזאת בשל חוסר יכולתם להבין מסרים שאינם מילוליים (לדוגמא, אינטואציה והבעות פנים).

לא אחת, הלוקים בתסמונת עלולים להגיב באופן בלתי מתאים לנסיבות חברתיות מסוימות. לעיתים, כתוצאה מכך הם טועים בכוונותיהם של אחרים כלפיהם. כמו כן, ידוע כי הסובלים מהתסמונת נוטים להימנע מעימותים, והם אינם מסוגלים להביע התנגדותם כאשר הם מעוניינים לעשות כן.

בדיעבד, בין הצדדים לא הייתה מחלוקת שהמתלונן לא היה מעוניין בקשר מיני עם הנאשם. השאלה העיקרית אשר עלתה במסגרת ההליך הפלילי, האם הנאשם היה מודע להעדר ההסכמה הנ"ל, אם לאו. כמו כן, עלתה השאלה האם הנאשם חשד באי ההסכמה אך נמנע מלברר את הדברים.

בית המשפט פסק כי בחומר הראיות היה די בכדי לבסס את טענותיה של התביעה לכך שהנאשם "היה מודע להעדר ההסכמה מצידו של המתלונן לקיים יחסי מין עמו". בית המשפט קבע כי ייתכן ובפגישה בתחנה המרכזית הנאשם לא היה מודע לעניין, אך אין ספק שהדברים היו בהירים כאשר השניים הגיעו לדירת הנאשם.

המתלונן שאלה את הנאשם מתי הוא יחזור הביתה והביע את רצונו שהנאשם יסיעו לביתו. כמו כן, לפחות פעם אחת המתלונן אמר לנאשם שהמעשים נעשים בכפייה. בית המשפט קבע כי מדובר היה למצער בעצימת עיניים (על פי משמעה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין). יודגש כי עצימת עיניים שקולה כנגד ידיעה במשפט הפלילי.

מן העדויות עלה כי הנאשם לא פעל באלימות, והמתלונן לא הביע כל התנגדות אקטיבית למעשים המיניים. עם זאת, נקבע כי הנאשם לא שאל את המתלונן האם הוא מסכים לקיומם של יחסי המין. בית המשפט קבע כי לא ניתן להתעלם מכך שהמתלונן חשש מאוד מהנאשם והיה שרוי במצוקה קשה ביותר. נקבע כי הנאשם היה יכול בנקל להתוודע לתחושות המתלונן במידה והוא היה מעוניין לברר עימו את רצונותיו.

המסגרת הנורמטיבית

עבירת האינוס, וכן העבירה המקבילה של מעשה סדום, אינה מחייבת הוכחת התנגדות אקטיבית מצדו של קורבן העבירה. די באי הסכמה לקיום יחסי המין. כפי שצוין, המתלונן היה רחוק מלהסכים לקיום יחסי מין עם הנאשם, והנאשם היה מודע ליסוד העדר ההסכמה, או לפחות עצם את עיניו בפני העדר ההסכמה.