20 חודשי מאסר וקנס של 10,000 ש``ח לעובד מס הכנסה שהורשע בפלילים

דרגו את המאמר

לעובדי מדינה יש נגישות רבה למאגרי מידע נרחבים, מאגרים שמכילים מידע על מספר רב של אזרחים. גורמים שונים עשויים להשתמש במידע זה על מנת להשיג את מטרותיהם, ולכן המדינה משקיעה רבות בניסיונות להגן על מאגרים אלו. למרות כל הניסיונות, כאשר עובד ציבור משתף פעולה עם גורמים פליליים, האפשרות לשמור על המידע חסוי וסודי נפגמת במידה רבה. לכן, כפי שנראה להלן, בית המשפט מתייחס בחומרה יתרה לעובדי מדינה שמשתפים פעולה עם גורמים פליליים ושואבים מידע מהמאגרים המדינתיים.

הנאשם, שבעת מתן גזר הדין היה בשנות הארבעים לחייו, עבד בתור מפקד מס הכנסה בפקיד השומה של גוש דן. לאחר שכפר בכתב האישום, חזר בו והגיע לעסקת טיעון עם הפרקליטות. במסגרת עסקת הטיעון, הנאשם הודה בביצוע מספר רב של עבירות מרמה והפרת אמונים, מספר רב של עבירות קשירת קשר לביצוע פשע, מספר רב של עבירות על חוק הגנת הפרטיות, ומספר רב של עבירות שעניינן הפרת חובת הסודיות של מאגרי מידע. כל העבירות בוצעו לאחר שהנאשם סיפק לאדם אחר חומר ממאגרי המידע שאליהם הייתה לו גישה כחלק מתפקידו כעובד ציבור.

הטיעונים לעונש

הפרקליטות טענה כי יש לגזור על הנאשם עונש מרתיע וחמור שכן מדובר במספר רב של עבירות. כמו כן, נטען כי העבירות אותן ביצע החשוד פגעו באינטרסים חברתיים מוגנים. האינטרס הראשון נגע להפרת חובת האמון שניתנה לו על ידי המדינה. הודגש כי המנגנון השלטוני חייב לשמור על אמינותו. משמע, עובדים הפוגעים באמינות זו פוגעים בחובת האמון של המעסיק בעובד.

האינטרס השני היה קשור לעובדה שבעקבות מעשיו החמורים של הנאשם, נפגע האמון של ציבור הנישומים במערכת המס. כמו כן, הנאשם ניצל למעשה את מעמדו והתעלם במשך זמן רב מהוראות חוק ברורות. הפרקליטות אף הציגה את העונשים שניתנו לנאשמים אחרים שהיו מעורבים באותה הפרשה. לטענתה, אנשים אלו ביצעו עבירות שחומרתן הייתה פחותה מאלו של הנאשם ולמרות זאת, עונשי המאסר שנגזרו עליהם היו משמעותיים.

ההגנה טענה לכך שהנאשם נעדר כל מעורבות פלילית בעבר. לשיטתה, מדובר בעובד ציבור שפעל באופן נורמטיבי והתקדם במקום עבודתו, טרם נפל לביצוע העבירות. ביצוע העבירות נגרם כתוצאה ממצוקה נפשית ומשפחתית. האדם שביקש את שירותיו הפסולים של הנאשם ניצל את חולשתו והפך אותו לכלי למען מטרותיו הפליליות. לכן, יש להקל על הנאשם שבעצם נוצל עקב חולשותיו הרגעיות.

גזר דינו של בית המשפט

בית המשפט דחה את טיעוני ההגנה להקלה עם הנאשם בעת גזר הדין. כאשר הוא ביצע את העבירות, הנאשם היה פקיד ציבור ותיק שעבר הכשרה מקצועית במסגרת תפקידו. הוא עבר מספר הכשרות בהם הובהר לו שחובה עליו לשמור על סודיות מאגרי המידע של המדינה. במעשיו, הנאשם הפר את החובה המיוחדת המוטלת על עובד ציבור.

בית המשפט הוסיף וציין כי העבירות שהנאשם ביצע בוצעו לאורך זמן ובכמות רבה. ניתן להתרשם כי המעשים בוצעו תוך כדי ניסיונות לטשטש אותם, ונקיטת אמצעי זהירות רבים שניסו להבטיח כי הנאשם יצא מהעניין ללא עונש. הפגיעה התרחשה בערך חברתי מוגן שמתייחס לאמון ציבור הנישומים ברשויות הממלכתיות. על כן, המעשים שהנאשם ביצע היו חמורים למרות שהוא הודח לביצוע העבירות על ידי אחר.

לסיכום, בית המשפט גזר על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל ועוד 10 חודשי מאסר על תנאי, כאשר התנאי הינו שהוא יימנע מביצוע עבירות דומות במשך שלוש שנים מהיום בו ניתן גזר הדין. כמו כן, בהתחשב במצבו הכלכלי הרעוע של הנאשם, ובקביעה כי לא קיבל טובת הנאה ממעשיו, נגזר עליו קנס של 10,000 ₪ בלבד.